שיר השירים 5

1 באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃

I am come into my garden, my sister, my bride; I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, O friends; drink, yea, drink abundantly, O beloved.

2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃

I sleep, but my heart waketh; Hark! my beloved knocketh: 'Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled; for my head is filled with dew, my locks with the drops of the night.'

3 פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃

I have put off my coat; how shall I put it on? I have washed my feet; how shall I defile them?

4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃

My beloved put in his hand by the hole of the door, and my heart was moved for him.

5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃

I rose up to open to my beloved; and my hands dropped with myrrh, and my fingers with flowing myrrh, upon the handles of the bar.

6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃

I opened to my beloved; but my beloved had turned away, and was gone. My soul failed me when he spoke. I sought him, but I could not find him; I called him, but he gave me no answer.

7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות׃

The watchmen that go about the city found me, they smote me, they wounded me; the keepers of the walls took away my mantle from me.

8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׃

'I adjure you, O daughters of Jerusalem, if ye find my beloved, what will ye tell him? that I am love-sick.'

9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו׃

'What is thy beloved more than another beloved, O thou fairest among women? What is thy beloved more than another beloved, that thou dost so adjure us?'

10 דודי צח ואדום דגול מרבבה׃

'My beloved is white and ruddy, pre-eminent above ten thousand.

11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃

His head is as the most fine gold, his locks are curled, and black as a raven.

12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת׃

His eyes are like doves beside the water-brooks; washed with milk, and fitly set.

13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃

His cheeks are as a bed of spices, as banks of sweet herbs; his lips are as lilies, dropping with flowing myrrh.

14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים׃

His hands are as rods of gold set with beryl; his body is as polished ivory overlaid with sapphires.

15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃

His legs are as pillars of marble, set upon sockets of fine gold; his aspect is like Lebanon, excellent as the cedars.

16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃

His mouth is most sweet; yea, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.'