שיר השירים 4

1 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד׃

Que tu es belle, ô ma bien-aimée! Que tu es belle! Tes yeux sont ceux des colombes, sans parler de tes beautés cachées. Ta chevelure est comme la toison des troupeaux de chèvres qu'on voit en Galaad.

2 שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃

Tes dents sont comme la laine des brebis sortant du lavoir après la tonte; toutes ont deux petits, et nulle n'est stérile.

3 כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃

Tes lèvres sont comme un ruban écarlate, et ton langage est plein de grâce; tes joues sont comme la peau de la grenade, sans parler de tes beautés cachées.

4 כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים׃

Ton cou est comme la tour de David, qu'il a bâtie pour être un arsenal; mille boucliers y sont suspendus, et tous les dards des vaillants.

5 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים׃

Tes deux mamelles sont comme deux faons jumeaux du chevreuil, paissant parmi les lis,

6 עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה׃

jusqu'à ce que se lèvent les premières brises du jour, et que les ténèbres se dissipent. J'irai à la montagne de myrrhe et à la colline d'encens.

7 כלך יפה רעיתי ומום אין בך׃

Tu es toute belle, ô ma bien-aimée; et il n'est point de tache en toi.

8 אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים׃

Viens du Liban, mon épouse, viens du Liban; tu iras du puits du serment aux cimes de Sanir et d'Hermon, des antres des lions aux montagnes des panthères.

9 לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך׃

Tu m'as ravi mon cœur, ma sœur, mon épouse; tu m'as ravi mon cœur d'un seul de tes regards, d'un seul des cheveux de ton cou.

10 מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים׃

Que tes mamelles sont belles, ma sœur, mon épouse! Tes mamelles sont plus précieuses que le vin; et les senteurs de tes vêtements plus douces que tous les aromates.

11 נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון׃

De tes lèvres découlent des rayons de miel, ô mon épouse; le miel et le lait sont sous ta langue, et l'odeur de tes vêtements est comme l'odeur de l'encens.

12 גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׃

Ma sœur, mon épouse, est un jardin enclos; c'est un jardin enclos, une fontaine scellée.

13 שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים׃

Tes rejetons forment un jardin de grenades avec les fruits du noyer, des grappes en fleur et du nard,

14 נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים׃

du nard et du safran, de la canne et du cinnamome, de tous les arbres du Liban, de la myrrhe, de l'aloès, et des parfums les plus exquis.

15 מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׃

La fontaine de ce jardin est un puits d'eau vive, qui jaillit du Liban.

16 עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו׃

Fuis d'ici, vent du nord; viens, vent du midi, souffle sur mon jardin, et que mes parfums en découlent. Que mon frère bien-aimé descende en son jardin, qu'il mange de ses fruits.