< שיר השירים 4 >
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד׃ | 1 |
Lo, thou [art] fair, my friend, lo, thou [art] fair, Thine eyes [are] doves behind thy veil, Thy hair as a row of the goats That have shone from mount Gilead,
שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ | 2 |
Thy teeth as a row of the shorn ones That have come up from the washing, For all of them are forming twins, And a bereaved one is not among them.
כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ | 3 |
As a thread of scarlet [are] thy lips, And thy speech [is] comely, As the work of the pomegranate [is] thy temple behind thy veil,
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים׃ | 4 |
As the tower of David [is] thy neck, built for an armoury, The chief of the shields are hung on it, All shields of the mighty.
שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים׃ | 5 |
Thy two breasts [are] as two fawns, Twins of a roe, that are feeding among lilies.
עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה׃ | 6 |
Till the day doth break forth, And the shadows have fled away, I will get me unto the mountain of myrrh, And unto the hill of frankincense.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך׃ | 7 |
Thou [art] all fair, my friend, And a blemish there is not in thee. Come from Lebanon, O spouse,
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים׃ | 8 |
Come from Lebanon, come thou in. Look from the top of Amana, From the top of Shenir and Hermon, From the habitations of lions, From the mountains of leopards.
לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך׃ | 9 |
Thou hast emboldened me, my sister-spouse, Emboldened me with one of thine eyes, With one chain of thy neck.
מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים׃ | 10 |
How wonderful have been thy loves, my sister-spouse, How much better have been thy loves than wine, And the fragrance of thy perfumes than all spices.
נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון׃ | 11 |
Thy lips drop honey, O spouse, Honey and milk [are] under thy tongue, And the fragrance of thy garments [Is] as the fragrance of Lebanon.
גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׃ | 12 |
A garden shut up [is] my sister-spouse, A spring shut up — a fountain sealed.
שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים׃ | 13 |
Thy shoots a paradise of pomegranates, With precious fruits,
נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים׃ | 14 |
Cypresses with nard — nard and saffron, Cane and cinnamon, With all trees of frankincense, Myrrh and aloes, with all chief spices.
מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׃ | 15 |
A fount of gardens, a well of living waters, And flowings from Lebanon!
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו׃ | 16 |
Awake, O north wind, and come, O south, Cause my garden to breathe forth, its spices let flow, Let my beloved come to his garden, And eat its pleasant fruits!