< שיר השירים 4 >
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד׃ | 1 |
[HE] Lo! thou art beautiful, my fair one, Lo! thou art beautiful, Thine eyes, are doves, from behind thy veil, —Thy hair, is like a flock of goats, which are reclining on the sides of Mount Gilead:
שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ | 2 |
Thy teeth, are like a flock, evenly grown, which have come up from the washing-place, —whereof, all of them, are twin-bearers, and bereaved, is none among them:
כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ | 3 |
Like a cord of crimson, are thy lips, and, thy mouth, is lovely, —Like a slice of pomegranate, are thy temples, behind thy veil:
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים׃ | 4 |
Like the tower of David, is thy neck, built for war, —A thousand shields, hung thereon, all, equipment of heroes:
שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים׃ | 5 |
Thy two breasts, are like two young roes, twins of a gazelle, —which pasture among lilies.
עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה׃ | 6 |
Until the day, breathe, and the shadows, be lengthened, I will get me unto the mountain of myrrh, and unto the hill of frankincense.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך׃ | 7 |
Thou art, all over, beautiful, my fair one, and, blemish, is there none in thee.
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים׃ | 8 |
With me, from Lebanon, O bride, with me, from Lebanon, shalt thou enter, —Thou shalt look round from the top of Amana, from the top of Senir, and Hermon, from the dens of lions, from the mountains of leopards.
לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך׃ | 9 |
Thou hast encouraged me, my sister, bride, —thou hast encouraged me, with one [glance] of thine eyes, with one ornament of thy neck.
מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים׃ | 10 |
How beautiful are thy caresses, my sister, bride, —how much more delightful thy caresses, than wine, and the fragrance of thine oils, than all spices:
נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון׃ | 11 |
With sweetness, thy lips do drip, O bride, —Honey and milk, are under thy tongue, and, the fragrance of thy garments, is like the fragrance of Lebanon.
גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׃ | 12 |
A garden barred, is my sister, bride, —a spring barred, a fountain sealed:
שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים׃ | 13 |
Thy buddings forth, are a paradise of pomegranates, with precious fruits, —henna bushes, with nard blossoms:
נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים׃ | 14 |
Nard and saffron, sweet cane and cinnamon, with all woods of frankincense, —myrrh and aloes, with all the chiefs of spices:
מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׃ | 15 |
A garden fountain, a well of living waters, —and flowings from Lebanon.
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו׃ | 16 |
[SHE] Awake, O north wind, and come in, thou south, Fan my garden—its balsams, will flow out, —Let my beloved enter his garden, and eat his precious fruits.