< שיר השירים 3 >
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ | 1 |
Na postelji svojoj noæu tražih onoga koga ljubi duša moja, tražih ga, ali ga ne naðoh.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ | 2 |
Sada æu ustati, pa idem po gradu, po trgovima i po ulicama tražiæu onoga koga ljubi duša moja. Tražih ga, ali ga ne naðoh.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם׃ | 3 |
Naðoše me stražari, koji obilaze po gradu. Vidjeste li onoga koga ljubi duša moja?
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי׃ | 4 |
Malo ih zaminuh, i naðoh onoga koga ljubi duša moja; i uhvatih ga, i neæu ga pustiti dokle ga ne odvedem u kuæu matere svoje i u ložnicu roditeljke svoje.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ | 5 |
Zaklinjem vas, kæeri Jerusalimske, srnama i košutama poljskim, ne budite ljubavi moje, ne budite je, dok joj ne bude volja.
מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל׃ | 6 |
Ko je ona što ide gore iz pustinje kao stupovi od dima, potkaðena smirnom i tamjanom i svakojakim praškom apotekarskim?
הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל׃ | 7 |
Gle, odar Solomunov, a oko njega šezdeset junaka izmeðu junaka Izrailjevijeh.
כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות׃ | 8 |
Svi imaju maèeve, vješti su boju, u svakoga je maè o bedru radi straha noænoga.
אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׃ | 9 |
Odar je naèinio sebi car Solomun od drveta Livanskoga;
עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם׃ | 10 |
Stupce mu je naèinio od srebra, uzglavlje od zlata, nebo od skerleta, a iznutra nastrt ljubavlju za kæeri Jerusalimske.
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃ | 11 |
Izidite, kæeri Sionske, i gledajte cara Solomuna pod vijencem kojim ga mati njegova okiti na dan svadbe njegove i na dan veselja srca njegova.