< שיר השירים 3 >
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ | 1 |
[SHE] Upon my couch, in the night-time, sought I the beloved of my soul, —I sought him, but found him not.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ | 2 |
Come! I must arise, and go about in the city, In the paths and in the broadways, I must seek the beloved of my soul, —I sought him, but found him not.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם׃ | 3 |
The watchmen that go round in the city, found me, The beloved of my soul, have ye seen?
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי׃ | 4 |
Scarcely had I passed from them, when I found the beloved of my soul, —I caught him, and would not let him go, until that I had brought him into the house of my mother, and into the chamber of her that conceived me.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ | 5 |
[HE] I adjure you ye, daughters of Jerusalem, by the gazelles, or by the hinds of the field, —That ye wake not, nor arouse, the dear love until she please.
מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל׃ | 6 |
[THEY] Who is this, coming up out of the wilderness, like pillars of smoke, —with perfume of myrrh, and frankincense, besides all the aromatic powder of the merchant?
הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל׃ | 7 |
Lo! his couch,’tis Solomon’s own, Threescore heroes, around it, —of the heroes of Israel:
כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות׃ | 8 |
All of them, grasping the sword, trained for war, —every man, with his sword upon his thigh, because of dread, in the night-time.
אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׃ | 9 |
A palanquin, King Solomon made himself, of the trees of Lebanon:
עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם׃ | 10 |
The supports thereof, made he of silver, the couch thereof, of gold, the seat thereof, of purple, —the midst thereof, hath an inlay of love from the daughters of Jerusalem.
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃ | 11 |
Go forth and gaze, ye daughters of Zion, upon King Solomon, —wearing the crown, wherewith his mother, crowned him, in the day of his marriage, and in the day of his heart gladness.