שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

Yo soy el Lirio del campo ( de Sarón ), y la rosa de los valles.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

Como el lirio entre las espinas, así es mi amiga entre las doncellas.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

Como el manzano entre los árboles silvestres, así es mi amado entre los hijos; bajo su sombra deseé sentarme, y su fruto fue dulce en mi paladar.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

Me llevó a la cámara del vino, y puso su bandera de amor sobre mí.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Sustentadme con frascos de vino, esforzadme con manzanas; porque estoy enferma de amor.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

Su izquierda esté debajo de mi cabeza, y su derecha me abrace.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

Yo os conjuro, oh doncellas de Jerusalén, por las gamas y por las ciervas del campo, que no despertéis ni hagáis velar al amor hasta que él quiera.

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

¡La voz de mi amado! He aquí él viene saltando sobre los montes, brincando sobre los collados.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

Mi amado es semejante al gamo, o al cabrito de los ciervos. Helo aquí, está tras nuestra pared, mirando por las ventanas, mostrándose por las rejas.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Mi amado habló, y me dijo: Levántate, oh compañera mía, hermosa mía, y vente.

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

Porque he aquí ha pasado el invierno, se ha mudado, la lluvia se fue;

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

se han mostrado las flores en la tierra, el tiempo de la canción es venido, y en nuestra tierra se ha oído la voz de la tórtola;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

la higuera ha echado sus higos, y las vides en cierne dieron olor; levántate, oh compañera mía, hermosa mía, y vente.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

Paloma mía, que estás en los agujeros de la peña, en lo escondido de la escalera, muéstrame tu vista, hazme oír tu voz; porque tu voz es dulce, y tu vista hermosa.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Cazadnos las zorras, las zorras pequeñas, que echan a perder las viñas; porque nuestras viñas están en cierne.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

Mi amado es mío, y yo suya; el apacienta entre lirios.

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Hasta que apunte el día, y huyan las sombras, vuélvete, amado mío; sé semejante al gamo, o al cabrito de los ciervos, sobre los montes de Beter.