שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

Yo soy el lirio del campo, y la rosa de los valles.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

Como el lirio entre las espinas, así es mi compañera entre las hijas.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

Como el manzano entre los árboles monteses, así es mi amado entre los hijos: debajo de su sombra deseé sentarme, y me asenté, y su fruto ha sido dulce a mi paladar.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

Trájome a la cámara del vino; y su bandera de amor puso sobre mí.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Sustentádme con frascos de vino, esforzádme con manzanas; porque estoy enferma de amor.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

Su izquierda esté debajo de mi cabeza, y su derecha me abrace.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

Yo os conjuro, o! hijas de Jerusalem, por las gamas, o por las ciervas del campo, que no despertéis, ni hagáis velar al amor, hasta que él quiera.

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

¡La voz de mi amado! He aquí que éste viene saltando sobre los montes, saltando sobre los collados.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

Mi amado es semejante al gamo, o al cabrito de los ciervos. Héle aquí, está detrás de nuestra pared, mirando por las ventanas, mostrándose por las rejas.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Mi amado habló, y me dijo: Levántate, o! amor mío, hermosa mía, y vente:

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

Porque, he aquí, ha pasado el invierno: la lluvia se ha mudado, y se fue;

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

Las flores se han mostrado en la tierra; el tiempo de la canción es venido, y voz de tórtola se ha oído en nuestra región;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

La higuera ha metido sus higos, y las vides en cierne dieron olor: levántate, o! amor mío, hermosa mía, y vente.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

Paloma mía, en los agujeros de la peña, en lo escondido de la escalera: muéstrame tu vista: házme oír tu voz; porque tu voz es dulce, y tu vista hermosa.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Tomádnos las zorras, las zorras pequeñas, que echan a perder las viñas, mientras nuestras viñas están en cierne.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

Mi amado es mío, y yo suya: él apacienta entre lirios.

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Hasta que apunte el día, y las sombras huyan, tórnate, o! amado mío: sé semejante al gamo, o al cabrito de los ciervos sobre los montes de Beter.