שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

Minä olen Saronin kukkanen, ja kukoistus laaksossa.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

Niinkuin ruusu orjantappuroissa, niin on armaani tytärten seassa.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

Niinkuin omenapuu metsäpuiden seassa, niin on ystäväni poikain seassa: minä istun hänen varjossansa, jota minä anon, ja hänen hedelmänsä on minun suussani makia.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

Hän johdattaa minua viinakellariinsa; ja rakkaus on hänen lippunsa minun päälläni.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Virvoittakaat minua viinaleileillä, ja vahvistakaat minua omenilla; sillä minä olen sairas rakkaudesta.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

Hänen vasen kätensä on minun pääni alla, hänen oikia kätensä halaa minua.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

Minä vannotan tietä, Jerusalemin tyttäret, metsävuohten eli naaraspeurain kautta kedolla, ettette herätä eli vaivaa armastani, siihen asti kuin hän itse tahtoo.

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

Tämä on ystäväni ääni, katso, hän tulee: hän hyppää vuorilla ja karkaa kukkuloille.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

Ystäväni on metsävuohen eli nuoren peuran kaltainen: katso, hän seisoo seinän takana, ja katsoo akkunasta sisälle, ja kurkistelee häkin lävitse.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Ystäväni vastaa ja sanoo minulle: nouse armaani, ihanaiseni, ja tule.

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

Sillä katso, talvi on kulunut, ja sade lakannut ja mennyt pois:

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

Kukkaset ovat puhjenneet kedolla, kevät on tullut, ja toukomettisen ääni kuuluu meidän maassamme;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

Fikunapuut puhkeevat, viinapuut kukoistavat ja antavat hajunsa: nouse, armaani, ihanaiseni, ja tule.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

Kyhkyläiseni vuoren raossa ja kivirauniossa, anna minun nähdä kasvos, anna minun kuulla äänes; sillä sinun äänes on suloinen, ja kasvos ihanainen.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Ottakaat meille ketut kiinni, ne vähät ketut, jotka turmelevat viinamäet; sillä meidän viinamäkemme ovat röhkäleillä.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

Ystäväni on minun, ja minä hänen, joka kaitsee kukkasten keskellä,

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Siihenasti että päivä jäähtyy ja varjot kulkevat pois. Palaja, ole niinkuin metsävuohi, ystäväni, eli niinkuin nuori peura Eroitusvuorilla.