שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

As a lily among the thorns,

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

So [is] my friend among the daughters!

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

As a citron among trees of the forest, So [is] my beloved among the sons, In his shade I delighted, and sat down, And his fruit [is] sweet to my palate.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

He hath brought me in unto a house of wine, And his banner over me [is] love,

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Sustain me with grape-cakes, Support me with citrons, for I [am] sick with love.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

His left hand [is] under my head, And his right doth embrace me.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

I have adjured you, daughters of Jerusalem, By the roes or by the hinds of the field, Stir not up nor wake the love till she please!

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

The voice of my beloved! lo, this — he is coming, Leaping on the mountains, skipping on the hills.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

My beloved [is] like to a roe, Or to a young one of the harts. Lo, this — he is standing behind our wall, Looking from the windows, Blooming from the lattice.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

My beloved hath answered and said to me, 'Rise up, my friend, my fair one, and come away,

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

For lo, the winter hath passed by, The rain hath passed away — it hath gone.

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

The flowers have appeared in the earth, The time of the singing hath come, And the voice of the turtle was heard in our land,

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

The fig-tree hath ripened her green figs, And the sweet-smelling vines have given forth fragrance, Rise, come, my friend, my fair one, yea, come away.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

My dove, in clefts of the rock, In a secret place of the ascent, Cause me to see thine appearance, Cause me to hear thy voice, For thy voice [is] sweet, and thy appearance comely.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Seize ye for us foxes, Little foxes — destroyers of vineyards, Even our sweet-smelling vineyards.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

My beloved [is] mine, and I [am] his, Who is delighting among the lilies,

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Till the day doth break forth, And the shadows have fled away, Turn, be like, my beloved, To a roe, or to a young one of the harts, On the mountains of separation!