שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

I am a flour of the feeld, and a lilye of grete valeis.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

As a lilie among thornes, so is my frendesse among douytris.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

As an apple tre among the trees of wodis, so my derlyng among sones. I sat vndur the shadewe of hym, whom Y desiride; and his fruyt was swete to my throte.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

The king ledde me in to the wyn celer; he ordeynede charite in me.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Bisette ye me with flouris, cumpasse ye me with applis; for Y am sijk for loue.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

His left hond is vndur myn heed; and his riyt hond schal biclippe me.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

Ye douytris of Jerusalem, Y charge you greetli, bi capretis, and hertis of feeldis, that ye reise not, nether make to awake the dereworthe spousesse, til sche wole. The vois of my derlyng; lo!

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

this derlyng cometh leepynge in mounteyns, and skippynge ouer litle hillis.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

My derlyng is lijk a capret, and a calf of hertis; lo! he stondith bihynde oure wal, and biholdith bi the wyndows, and lokith thorouy the latisis.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Lo! my derlyng spekith to me, My frendesse, my culuer, my faire spousesse, rise thou, haaste thou, and come thou;

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

for wyntir is passid now, reyn is goon, and is departid awei.

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

Flouris apperiden in oure lond, the tyme of schridyng is comun; the vois of a turtle is herd in oure lond,

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

the fige tre hath brouyt forth hise buddis; vyneris flourynge han youe her odour. My frendesse, my fayre spousesse, rise thou, haaste thou, and come thou.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

My culuer is in the hoolis of stoon, in the chyne of a wal with out morter. Schewe thi face to me, thi vois sowne in myn eeris; for thi vois is swete, and thi face is fair.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Catche ye litle foxis to vs, that destrien the vyneris; for oure vyner hath flourid.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

My derlyng is to me, and Y am to hym, which is fed among lilies;

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

til the dai sprynge, and schadewis be bowid doun. My derlyng, turne thou ayen; be thou lijk a capret, and a calf of hertis, on the hillis of Betel.