< שיר השירים 2 >
אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ | 1 |
I am a rose of Sharon, a lily of the valleys.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ | 2 |
As a lily among thorns, so is my love among the daughters.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ | 3 |
As the apple tree among the trees of the wood, so is my beloved among the sons. I sat down under his shadow with great delight, his fruit was sweet to my taste.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ | 4 |
He brought me to the banquet hall. His banner over me is love.
סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ | 5 |
Strengthen me with raisins, refresh me with apples; for I am faint with love.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ | 6 |
His left hand is under my head. His right hand embraces me.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ | 7 |
I adjure you, daughters of Jerusalem, by the roes, or by the hinds of the field, that you not stir up, nor awaken love, until it so desires.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ | 8 |
The voice of my beloved! Behold, he comes, leaping on the mountains, skipping on the hills.
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ | 9 |
My beloved is like a roe or a young deer. Behold, he stands behind our wall! He looks in at the windows. He glances through the lattice.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 10 |
My beloved spoke, and said to me, “Rise up, my love, my beautiful one, and come away.
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ | 11 |
For behold, the winter is past. The rain is over and gone.
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ | 12 |
The flowers appear on the earth. The time of the singing has come, and the voice of the turtledove is heard in our land.
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 13 |
The fig tree ripens her green figs. The vines are in blossom. They give out their fragrance. Arise, my love, my beautiful one, and come away.”
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ | 14 |
My dove in the clefts of the rock, in the hiding places of the mountainside, let me see your face. Let me hear your voice; for your voice is sweet and your face is lovely.
אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ | 15 |
Catch for us the foxes, the little foxes that plunder the vineyards; for our vineyards are in blossom.
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ | 16 |
My beloved is mine, and I am his. He browses among the lilies.
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ | 17 |
Until the day is cool, and the shadows flee away, turn, my beloved, and be like a roe or a young deer on the mountains of Bether.