שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

[SHE] I am The meadow-saffron of Sharon, The lily of the valleys.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

[HE] As a lily among thorns, So, is my fair one, among the daughters!

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

[SHE] As an apple-tree among the trees of the forest, So, is my beloved, among the sons: In his shade, I greatly delighted and sat down, And, his fruit, was sweet to my taste.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

He hath brought me into the house of wine, and, his banner over me, is love.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Sustain me with raisin-cakes, refresh me with apples, —for sick with love, I am.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

His left hand under my head, then, his right hand, embraceth me!

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

[HE] I adjure you, ye daughters of Jerusalem, by the gazelles or by the hinds of the field, —That ye wake not, nor arouse, the dear love until she please!

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

[SHE] The voice of my beloved! Lo! here he cometh, —leaping over the mountains, skipping over the hills.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

Resembleth, my beloved, a gazelle, or a young stag, —Lo! here he is, standing behind our wall, looking in at the windows, peeping in at the lattice.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Responded my beloved, and said to me, —Rise up! my fair—my beautiful—one, and come away,

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

For lo, the winter, is past, —the rain, is over, [and] gone;

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

The flowers, have appeared in the earth, the time of the spring-song, hath come, —and, the voice of the turtle, is heard in our land;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

The fig-tree, hath spiced her green figs, and, the vines—all blossom, yield fragrance, —Rise up! my fair—my beautiful—one, and come away!

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

[HE] O my dove! In the retreats of the crag, in the hiding-place of the terrace, Let me see thy form, Let me hear thy voice, —For, thy voice, is sweet, and, thy form, comely.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

[BOTH] Take ye for us, the foxes, the little foxes that are spoiling the vines, —and, our vines, are all blossom!

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

[SHE] My beloved, is, mine, and, I, am, his, he that pastureth among lilies!

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Until the day, breathe, and the shadows, be lengthened, Again, liken thyself, my beloved, to a gazelle, or to a young stag, upon the cleft mountains.