שיר השירים 2
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ | 1 |
I am a narcissus of Sharon, A lily of the valleys.
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ | 2 |
As the lily among thorns, So is my love among the daughters.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ | 3 |
As the apple-tree among the trees of the wood, So is my beloved among the sons: In his shadow have I rapture and sit down; And his fruit is sweet to my taste.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ | 4 |
He hath brought me to the house of wine, And his banner over me is love.
| סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ | 5 |
Sustain ye me with raisin-cakes, Refresh me with apples; For I am sick of love.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ | 6 |
His left hand is under my head, And his right hand doth embrace me.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ | 7 |
I charge you, daughters of Jerusalem, By the gazelles, or by the hinds of the field, That ye stir not up, nor awake [my] love, till he please.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ | 8 |
The voice of my beloved! Behold, he cometh Leaping upon the mountains, Skipping upon the hills.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ | 9 |
My beloved is like a gazelle or a young hart. Behold, he standeth behind our wall, He looketh in through the windows, Glancing through the lattice.
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 10 |
My beloved spake and said unto me, Rise up, my love, my fair one, and come away.
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ | 11 |
For behold, the winter is past, The rain is over, it is gone:
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ | 12 |
The flowers appear on the earth; The time of singing is come, And the voice of the turtle-dove is heard in our land;
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 13 |
The fig-tree melloweth her winter figs, And the vines in bloom give forth [their] fragrance. Arise, my love, my fair one, and come away!
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ | 14 |
My dove, in the clefts of the rock, In the covert of the precipice, Let me see thy countenance, let me hear thy voice; For sweet is thy voice, and thy countenance is comely.
| אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ | 15 |
Take us the foxes, The little foxes, that spoil the vineyards; For our vineyards are in bloom.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ | 16 |
My beloved is mine, and I am his; He feedeth [his flock] among the lilies,
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ | 17 |
Until the day dawn, and the shadows flee away. Turn, my beloved: be thou like a gazelle or a young hart, Upon the mountains of Bether.
