שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

I am a rose of Sharon, a flower of the valleys.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

As the lily-flower among the thorns of the waste, so is my love among the daughters.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

As the apple-tree among the trees of the wood, so is my loved one among the sons. I took my rest under his shade with great delight, and his fruit was sweet to my taste.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

He took me to the house of wine, and his flag over me was love.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Make me strong with wine-cakes, let me be comforted with apples; I am overcome with love.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

His left hand is under my head, and his right hand is round about me.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

I say to you, O daughters of Jerusalem, by the roes of the field, do not let love be moved till it is ready.

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

The voice of my loved one! See, he comes dancing on the mountains, stepping quickly on the hills.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

My loved one is like a roe; see, he is on the other side of our wall, he is looking in at the windows, letting himself be seen through the spaces.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

My loved one said to me, Get up, my love, my fair one, and come away.

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

For, see, the winter is past, the rain is over and gone;

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

The flowers are come on the earth; the time of cutting the vines is come, and the voice of the dove is sounding in our land;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

The fig-tree puts out her green fruit and the vines with their young fruit give a good smell. Get up from your bed, my beautiful one, and come away.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

O my dove, you are in the holes of the mountain sides, in the cracks of the high hills; let me see your face, let your voice come to my ears; for sweet is your voice, and your face is fair.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Take for us the foxes, the little foxes, which do damage to the vines; our vines have young grapes.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

My loved one is mine, and I am his: he takes his food among the flowers.

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Till the evening comes, and the sky slowly becomes dark, come, my loved one, and be like a roe on the mountains of Bether.