< שיר השירים 2 >
אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ | 1 |
I am a rose of Sharon, a lily of the valley.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ | 2 |
Like a lily among the thorns is my darling among the maidens.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ | 3 |
Like an apple tree among the trees of the forest is my beloved among the young men. I delight to sit in his shade, and his fruit is sweet to my taste.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ | 4 |
He has brought me to the house of wine, and his banner over me is love.
סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ | 5 |
Sustain me with raisins; refresh me with apples, for I am faint with love.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ | 6 |
His left hand is under my head, and his right arm embraces me.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ | 7 |
O daughters of Jerusalem, I adjure you by the gazelles and does of the field: Do not arouse or awaken love until the time is right.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ | 8 |
Listen! My beloved approaches. Look! Here he comes, leaping across the mountains, bounding over the hills.
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ | 9 |
My beloved is like a gazelle or a young stag. Look, he stands behind our wall, gazing through the windows, peering through the lattice.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 10 |
My beloved calls to me, “Arise, my darling. Come away with me, my beautiful one.
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ | 11 |
For now the winter is past; the rain is over and gone.
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ | 12 |
The flowers have appeared in the countryside; the season of singing has come, and the cooing of turtledoves is heard in our land.
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 13 |
The fig tree ripens its figs; the blossoming vines spread their fragrance. Arise, come away, my darling; come away with me, my beautiful one.”
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ | 14 |
O my dove in the clefts of the rock, in the crevices of the cliff, let me see your face, let me hear your voice; for your voice is sweet, and your countenance is lovely.
אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ | 15 |
Catch for us the foxes— the little foxes that ruin the vineyards— for our vineyards are in bloom.
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ | 16 |
My beloved is mine and I am his; he pastures his flock among the lilies.
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ | 17 |
Before the day breaks and shadows flee, turn, my beloved, and be like a gazelle or a young stag on the mountains of Bether.