< שיר השירים 1 >
ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃ | 2 |
Han kysse mig med sins muns kyssande; ty din bröst äro ljufligare än vin;
לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃ | 3 |
Att man må lukta din goda salvo; ditt Namn är en utgjuten salva; derföre hafva pigorna dig kär.
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃ | 4 |
Drag mig efter dig, så löpe vi; Konungen förde mig in uti sin kammar: Vi fröjde oss, och äre glade öfver dig; vi tänke uppå din bröst mer än uppå vin; de fromme älska dig.
שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃ | 5 |
Jag är svart, men ganska täck, I Jerusalems döttrar, såsom Kedars hyddor, såsom Salomos tapeter.
אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃ | 6 |
Ser icke derefter, att jag så svart är; ty solen hafver bränt mig; mins moders barn vredgas emot mig. Man hafver satt mig till vingårdsvaktersko; men min vingård, den jag hade, bevarade jag icke.
הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך׃ | 7 |
Säg mig du, den min själ älskar, hvar du beter, hvar du hvilar om middagen; att jag icke skall gå hit och dit, till dina stallbröders hjordar.
אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים׃ | 8 |
Känner du dig icke, du dägeligasta ibland qvinnor, så gack uppå fårens fotspår, och bet din kid vid herdahusen.
לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃ | 9 |
Jag liknar dig, min kära, vid mitt resigtyg, vid Pharaos vagnar.
נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃ | 10 |
Dina kinder stå ljufliga i spann, och din hals i kedjo.
תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃ | 11 |
Vi vilje göra dig gyldene spann med silfdoppor.
עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׃ | 12 |
Då Konungen vände sig hit, gaf min nardus sina lukt.
צרור המר דודי לי בין שדי ילין׃ | 13 |
Min vän är mig ett knippe af myrrham, det emellan min bröst hänger.
אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי׃ | 14 |
Min vän är mig en drufva Copher, uti de vingårdar i EnGedi.
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים׃ | 15 |
Si, min kära, du äst dägelig; dägelig äst du, din ögon äro såsom dufvoögon.
הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה׃ | 16 |
Si, min vän, du äst dägelig och ljuflig; vår säng grönskas.
קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים׃ | 17 |
Vår hus bjelkar äro cedreträ; våre sparrar äro cypress.