< שיר השירים 1 >
Cantique des cantiques, de Salomon.
ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃ | 2 |
Qu’il me baise des baisers de sa bouche! Car ton amour vaut mieux que le vin,
לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃ | 3 |
Tes parfums ont une odeur suave; Ton nom est un parfum qui se répand; C’est pourquoi les jeunes filles t’aiment.
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃ | 4 |
Entraîne-moi après toi! Nous courrons! Le roi m’introduit dans ses appartements… Nous nous égaierons, nous nous réjouirons à cause de toi; Nous célébrerons ton amour plus que le vin. C’est avec raison que l’on t’aime.
שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃ | 5 |
Je suis noire, mais je suis belle, filles de Jérusalem, Comme les tentes de Kédar, comme les pavillons de Salomon.
אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃ | 6 |
Ne prenez pas garde à mon teint noir: C’est le soleil qui m’a brûlée. Les fils de ma mère se sont irrités contre moi, Ils m’ont faite gardienne des vignes. Ma vigne, à moi, je ne l’ai pas gardée.
הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך׃ | 7 |
Dis-moi, ô toi que mon cœur aime, Où tu fais paître tes brebis, Où tu les fais reposer à midi; Car pourquoi serais-je comme une égarée Près des troupeaux de tes compagnons?
אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים׃ | 8 |
Si tu ne le sais pas, ô la plus belle des femmes, Sors sur les traces des brebis, Et fais paître tes chevreaux Près des demeures des bergers.
לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃ | 9 |
A ma jument qu’on attelle aux chars de Pharaon Je te compare, ô mon amie.
נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃ | 10 |
Tes joues sont belles au milieu des colliers, Ton cou est beau au milieu des rangées de perles.
תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃ | 11 |
Nous te ferons des colliers d’or, Avec des points d’argent.
עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׃ | 12 |
Tandis que le roi est dans son entourage, Mon nard exhale son parfum.
צרור המר דודי לי בין שדי ילין׃ | 13 |
Mon bien-aimé est pour moi un bouquet de myrrhe, Qui repose entre mes seins.
אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי׃ | 14 |
Mon bien-aimé est pour moi une grappe de troëne Des vignes d’En-Guédi.
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים׃ | 15 |
Que tu es belle, mon amie, que tu es belle! Tes yeux sont des colombes.
הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה׃ | 16 |
Que tu es beau, mon bien-aimé, que tu es aimable! Notre lit, c’est la verdure.
קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים׃ | 17 |
Les solives de nos maisons sont des cèdres, Nos lambris sont des cyprès.