אֶל־הָרוֹמִיִּים 1

1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

Paul a servant of Jesus Christ, called to be an apostle,

2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

separated unto the gospel of God, (which He had promised before by his prophets in the holy scriptures) concerning his Son,

3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

who was of the seed of David according to the flesh,

4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

but powerfully declared to be the Son of God, according to the spirit of holiness, by his resurrection from the dead, even Jesus Christ our Lord;

5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

by whom we have received grace and apostleship to preach the obedience of faith for his name's sake, to all nations;

6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

among whom are ye also the called of Jesus Christ;

7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

to all that are in Rome beloved of God, called and holy: grace be to you, and peace from God our Father, and from the Lord Jesus Christ.

8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

And first I thank my God through Jesus Christ for you all, that your faith is celebrated through the whole world:

9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

for God is my witness, whom I serve with my spirit in the gospel of his Son, how incessantly I make mention of you always in my prayers,

10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

intreating if I may now at length have a prosperous journey by the will of God, to come unto you.

11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

For I long to see you, that I may impart to you some spiritual gift, that you may be established:

12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

that is to say, that being among you we may be comforted together by the faith of each, both yours and mine.

13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

And I would not have you ignorant, brethren, that I often purposed to come unto you, (but have been hindered hitherto) that I might have some fruit among you also, even as among the other Gentiles.

14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

For I am a debtor both to Greeks and barbarians, both to the learned and the unlearned:

15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

therefore am I ready, as much as in me lies, to preach the gospel to you also that are at Rome.

16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

For I am not ashamed of the gospel of Christ; for it is the power of God unto salvation to every one that believeth, both Jew and Greek:

17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

for the righteousness of God is therein revealed from faith to faith; as it is written, "The just shall live by faith."

18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

For the wrath of God is revealed from heaven against all ungodliness and unrighteousness of men, who withhold the truth in unrighteousness;

19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

for what is to be known of God is manifest among them, for God hath manifested it to them.

20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ (aïdios g126)

Inasmuch as from the first creation of the world, the invisible things of Him, even his eternal power and Godhead, are, if attended to, clearly seen in his works: (aïdios g126)

21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

so that they are inexcusable; because having thus known God they glorified Him not as God, neither were they thankful; but were infatuated by their own reasonings, and their heart being void of understanding was darkened.

22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

Pretending to be wise they Became fools:

23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

and changed the glory of the incorruptible God for an image like to corruptible man, and birds, and beasts, and reptiles.

24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

Wherefore God also gave them up to impurity, in the lusts of their own hearts, to dishonour their own bodies among themselves;

25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃ (aiōn g165)

who changed the truth of God into a lie, and worshipped and served the creature instead of the Creator, who is blessed for ever. Amen. (aiōn g165)

26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

Therefore God gave them up to infamous passions: for even their women changed the natural use into that which is unnatural,

27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

and the men likewise, leaving the natural use of the woman, burned in their lust to one another, men with men committing shame, and receiving in themselves the recompence of their error which they deserved.

28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

And as they were not careful to acknowledge God, God gave them up to an undiscerning mind to do things that were not fit to be done:

29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

being filled with all injustice, lewdness, wickedness, covetousness, malignity; full of envy, murder, strife, deceit, and every evil habit; whisperers,

30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

slanderers, haters of God, injurious, haughty, proud, inventers of mischief, undutiful to parents, void of understanding,

31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

covenant-breakers, without natural affection, implacable, and unmerciful:

32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃

who though they knew the just judgement of God, (that they who commit such practises are worthy of death) yet not only do these very things, but also countenance and encourage others in the practice of them.