אֶל־הָרוֹמִיִּים 1

1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

Paul, a servant of Jesus Christ, called to be an apostle, set apart for the Good News of God,

2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

which he promised before through his prophets in the holy Scriptures,

3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

concerning his Son, who was born of the offspring of David according to the flesh,

4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

who was declared to be the Son of God with power according to the Spirit of holiness, by the resurrection from the dead, Jesus Christ our Lord,

5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

through whom we received grace and apostleship for obedience of faith among all the nations for his name’s sake;

6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

among whom you are also called to belong to Jesus Christ;

7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

to all who are in Rome, beloved of God, called to be saints: Grace to you and peace from God our Father and the Lord Jesus Christ.

8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

First, I thank my God through Jesus Christ for all of you, that your faith is proclaimed throughout the whole world.

9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

For God is my witness, whom I serve in my spirit in the Good News of his Son, how unceasingly I make mention of you always in my prayers,

10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

requesting, if by any means now at last I may be prospered by the will of God to come to you.

11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

For I long to see you, that I may impart to you some spiritual gift, to the end that you may be established;

12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

that is, that I with you may be encouraged in you, each of us by the other’s faith, both yours and mine.

13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

Now I don’t desire to have you unaware, brothers, that I often planned to come to you (and was hindered so far), that I might have some fruit among you also, even as among the rest of the Gentiles.

14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

I am debtor both to Greeks and to foreigners, both to the wise and to the foolish.

15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

So as much as is in me, I am eager to preach the Good News to you also who are in Rome.

16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

For I am not ashamed of the Good News of Christ, because it is the power of God for salvation for everyone who believes, for the Jew first, and also for the Greek.

17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

For in it is revealed God’s righteousness from faith to faith. As it is written, “But the righteous shall live by faith.”

18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

For the wrath of God is revealed from heaven against all ungodliness and unrighteousness of men who suppress the truth in unrighteousness,

19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

because that which is known of God is revealed in them, for God revealed it to them.

20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ (aïdios g126)

For the invisible things of him since the creation of the world are clearly seen, being perceived through the things that are made, even his everlasting power and divinity, that they may be without excuse. (aïdios g126)

21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

Because knowing God, they didn’t glorify him as God, and didn’t give thanks, but became vain in their reasoning, and their senseless heart was darkened.

22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

Professing themselves to be wise, they became fools,

23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

and traded the glory of the incorruptible God for the likeness of an image of corruptible man, and of birds, four-footed animals, and creeping things.

24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

Therefore God also gave them up in the lusts of their hearts to uncleanness, that their bodies should be dishonored among themselves;

25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃ (aiōn g165)

who exchanged the truth of God for a lie, and worshiped and served the creature rather than the Creator, who is blessed forever. Amen. (aiōn g165)

26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

For this reason, God gave them up to vile passions. For their women changed the natural function into that which is against nature.

27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

Likewise also the men, leaving the natural function of the woman, burned in their lust toward one another, men doing what is inappropriate with men, and receiving in themselves the due penalty of their error.

28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

Even as they refused to have God in their knowledge, God gave them up to a reprobate mind, to do those things which are not fitting;

29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

being filled with all unrighteousness, sexual immorality, wickedness, covetousness, malice; full of envy, murder, strife, deceit, evil habits, secret slanderers,

30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

backbiters, hateful to God, insolent, arrogant, boastful, inventors of evil things, disobedient to parents,

31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

without understanding, covenant breakers, without natural affection, unforgiving, unmerciful;

32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃

who, knowing the ordinance of God, that those who practice such things are worthy of death, not only do the same, but also approve of those who practice them.