אֶל־הָרוֹמִיִּים 1

1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

Paul, a slave of Jesus Christ, a called apostle, having been set apart to the Gospel of God,

2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

which He promised beforehand through His prophets in the Holy Scriptures:

3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

concerning His Son, who became a physical descendant of David,

4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

who was established to be God's powerful Son (in accordance with Spirit of holiness) by resurrection from the dead—Jesus Christ our Lord—

5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

through whom we have received grace and apostleship to promote obedience of faith among all ethnic nations concerning His name

6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

(among these you also are called by Jesus Christ);

7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

to all the called saints who are in Rome, beloved of God: Grace to you and peace from God our Father and Sovereign Jesus Christ.

8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

First, I thank my God through Jesus Christ for all of you, because your faith is being reported all over the world.

9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

Further, the God whom I serve with my spirit in the Gospel of His Son is my witness, how without ceasing I always remember you in my prayers,

10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

begging that perhaps now, at last, I may be prospered by the will of God to come to you.

11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

For I long to see you so that I may impart to you some spiritual gift, so that you may be established

12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

—that is, that I may be encouraged among you by our mutual faith, both yours and mine.

13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

I do not want you to be unaware, brothers, that I often planned to come to you (but was hindered until now), in order that I might have some fruit among you also, just as among the rest of the Gentiles.

14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

I am a debtor both to Greeks and to non-Greeks, both to wise and to foolish.

15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

So, for my part, I am eager to preach the Gospel to you who are in Rome as well.

16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

I am not ashamed of the Gospel of Christ, because it is the power of God for the salvation of each one who believes (for the Jew first, then the Greek);

17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

because in it God's righteousness is revealed, from faith to faith; just as it is written: “The righteous one will live by faith.”

18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

Now the wrath of God is revealed from Heaven upon all ungodliness and unrighteousness of the people who suppress the truth by unrighteousness,

19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

precisely because what may be known about God is evident among them, because God has shown it to them.

20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ (aïdios g126)

Because His invisible attributes, namely His eternal power and divine nature, are clearly seen from the creation of the world, being understood from what has been made, so that they are inexcusable; (aïdios g126)

21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

precisely because, knowing God, they neither glorified Him as God nor gave thanks; so their reasonings became worthless and their senseless hearts were darkened.

22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

Claiming to be wise, they became fools,

23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

and exchanged for themselves the glory of the incorruptible God for an image resembling a perishable man—even birds and quadrupeds and reptiles!

24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

Therefore God also gave them up, through the cravings of their hearts for vileness, to the degrading of their bodies among themselves

25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃ (aiōn g165)

—they had exchanged the truth of God for the lie, and worshiped and served the creature rather than the Creator, who is blessed forever. Amen. (aiōn g165)

26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

For this reason God gave them up to degrading passions; in fact even their females exchanged the natural sexual function for that against nature;

27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

likewise also the males, abandoning the natural use of the female, were inflamed in their lust toward one another, males committing the disgraceful act with males, and receiving in themselves the due penalty for their error.

28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

So precisely because they determined not to retain God in their knowledge, God gave them up to a debased mind, to do wrong things:

29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

having been filled with all unrighteousness, fornication, wickedness, greed, depravity; full of envy, murder, strife, deceit, malignity; gossips,

30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

slanderers, God-haters, insolent, arrogant, braggarts, contrivers of evil things, disobedient to parents,

31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

senseless, faithless, hardhearted, intransigent, unmerciful;

32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃

who, knowing full well God's just sentence, that those who practice such things are deserving of death, not only do them but also approve of other practitioners.