< אֶל־הָרוֹמִיִּים 8 >
על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃ | 1 |
There is therefore now no condemnation to those who are in Christ Jesus, who don’t walk according to the flesh, but according to the Spirit.
כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃ | 2 |
For the law of the Spirit of life in Christ Jesus made me free from the law of sin and of death.
כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃ | 3 |
For what the law couldn’t do, in that it was weak through the flesh, God did, sending his own Son in the likeness of sinful flesh and for sin, he condemned sin in the flesh,
למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃ | 4 |
that the ordinance of the law might be fulfilled in us who don’t walk according to the flesh, but according to the Spirit.
כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃ | 5 |
For those who live according to the flesh set their minds on the things of the flesh, but those who live according to the Spirit, the things of the Spirit.
כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃ | 6 |
For the mind of the flesh is death, but the mind of the Spirit is life and peace;
יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃ | 7 |
because the mind of the flesh is hostile toward God, for it is not subject to God’s law, neither indeed can it be.
ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃ | 8 |
Those who are in the flesh can’t please God.
ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃ | 9 |
But you are not in the flesh but in the Spirit, if it is so that the Spirit of God dwells in you. But if any man doesn’t have the Spirit of Christ, he is not his.
ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃ | 10 |
If Christ is in you, the body is dead because of sin, but the spirit is alive because of righteousness.
ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃ | 11 |
But if the Spirit of him who raised up Jesus from the dead dwells in you, he who raised up Christ Jesus from the dead will also give life to your mortal bodies through his Spirit who dwells in you.
לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃ | 12 |
So then, brothers, we are debtors, not to the flesh, to live after the flesh.
כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃ | 13 |
For if you live after the flesh, you must die; but if by the Spirit you put to death the deeds of the body, you will live.
כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃ | 14 |
For as many as are led by the Spirit of God, these are children of God.
כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃ | 15 |
For you didn’t receive the spirit of bondage again to fear, but you received the Spirit of adoption, by whom we cry, “Abba! Father!”
והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃ | 16 |
The Spirit himself testifies with our spirit that we are children of God;
ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃ | 17 |
and if children, then heirs—heirs of God and joint heirs with Christ, if indeed we suffer with him, that we may also be glorified with him.
כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃ | 18 |
For I consider that the sufferings of this present time are not worthy to be compared with the glory which will be revealed toward us.
כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃ | 19 |
For the creation waits with eager expectation for the children of God to be revealed.
כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃ | 20 |
For the creation was subjected to vanity, not of its own will, but because of him who subjected it, in hope
אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃ | 21 |
that the creation itself also will be delivered from the bondage of decay into the liberty of the glory of the children of God.
כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃ | 22 |
For we know that the whole creation groans and travails in pain together until now.
ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃ | 23 |
Not only so, but ourselves also, who have the first fruits of the Spirit, even we ourselves groan within ourselves, waiting for adoption, the redemption of our body.
כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃ | 24 |
For we were saved in hope, but hope that is seen is not hope. For who hopes for that which he sees?
אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃ | 25 |
But if we hope for that which we don’t see, we wait for it with patience.
וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃ | 26 |
In the same way, the Spirit also helps our weaknesses, for we don’t know how to pray as we ought. But the Spirit himself makes intercession for us with groanings which can’t be uttered.
והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃ | 27 |
He who searches the hearts knows what is on the Spirit’s mind, because he makes intercession for the saints according to God.
והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃ | 28 |
We know that all things work together for good for those who love God, for those who are called according to his purpose.
כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃ | 29 |
For whom he foreknew, he also predestined to be conformed to the image of his Son, that he might be the firstborn among many brothers.
ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃ | 30 |
Whom he predestined, those he also called. Whom he called, those he also justified. Whom he justified, those he also glorified.
ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃ | 31 |
What then shall we say about these things? If God is for us, who can be against us?
אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃ | 32 |
He who didn’t spare his own Son, but delivered him up for us all, how would he not also with him freely give us all things?
מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃ | 33 |
Who could bring a charge against God’s chosen ones? It is God who justifies.
ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃ | 34 |
Who is he who condemns? It is Christ who died, yes rather, who was raised from the dead, who is at the right hand of God, who also makes intercession for us.
מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃ | 35 |
Who shall separate us from the love of Christ? Could oppression, or anguish, or persecution, or famine, or nakedness, or peril, or sword?
ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 36 |
Even as it is written, “For your sake we are killed all day long. We were accounted as sheep for the slaughter.”
אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃ | 37 |
No, in all these things we are more than conquerors through him who loved us.
ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃ | 38 |
For I am persuaded that neither death, nor life, nor angels, nor principalities, nor things present, nor things to come, nor powers,
לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃ | 39 |
nor height, nor depth, nor any other created thing will be able to separate us from God’s love which is in Christ Jesus our Lord.