אֶל־הָרוֹמִיִּים 7

1 או הלא ידעתם אחי ולידעי התורה אנכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו׃

Surely, friends, you know (for I am speaking to people who know what Law means) that Law has power over a person only as long as they lives.

2 כי אשה בעלת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה׃

For example, by law a married woman is bound to her husband while he is living; but, if her husband dies, she is set free from the law that bound her to him.

3 והנה אם תחיה לאיש אחר בחיי בעלה נאפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נאפת בהיותה לאיש אחר׃

If, then, during her husband’s lifetime, she unites herself to another man, she will be called an adulteress; but, if her husband dies, the law has no further hold on her, nor, if she unites herself to another man, is she an adulteress.

4 לכן אחי הומתם גם אתם לתורה בגוית המשיח להיותכם לאחר לאשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלהים׃

And so with you, my friends; as far as the Law was concerned, you underwent death in the crucified body of the Christ, so that you might be united to another, to him who was raised from the dead, in order that our lives might bear fruit for God.

5 כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פעלות באברינו לעשות פרי למות׃

When we were living merely earthly lives, our sinful passions, aroused by the Law, were active in every part of our bodies, with the result that our lives bore fruit for death.

6 אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי ישן הכתב׃

But now we are set free from the Law, because we are dead to that which once kept us under restraint; and so we serve under new, spiritual conditions, and not under old, written regulations.

7 אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא תחמד׃

What are we to say, then? That Law and sin are the same thing? Heaven forbid! On the contrary, I should not have learned what sin is, had not it been for Law. If the Law did not say “You must not covet,” I should not know what it is to covet.

8 וימצא החטא סבה לו במצוה לעורר בקרבי כל חמוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא׃

But sin took advantage of the commandment to arouse in me every form of covetousness, for where there is no consciousness of Law sin shows no sign of life.

9 ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצוה ויחי החטא׃

There was a time when I myself, unconscious of Law, was alive; but when the commandment was brought home to me, sin sprang into life, while I died!

10 ואני מתי והמצוה אשר נתנה לחיים היא נמצאה לי למות׃

The commandment that should have meant life I found to result in death!

11 כי מצא החטא סבה במצוה להתעות אתי ויהרגני על ידה׃

Sin took advantage of the commandment to deceive me, and used it to bring about my death.

12 ובכן התורה היא קדושה והמצוה קדושה וישרה וטובה׃

And so the Law is holy, and each commandment is also holy, and just, and good.

13 הכי הטובה היתה לי למות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצוה׃

Did, then, a thing, which in itself was good, involve death in my case? Heaven forbid! It was sin that involved death; so that, by its use of what I regarded as good to bring about my death, its true nature might appear; and in this way the commandment showed how intensely sinful sin is.

14 כי ידעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא׃

We know that the Law is spiritual, but I am earthly – sold into slavery to sin.

15 כי את אשר אני פעל לא ידעתי כי אינני עשה את אשר אני רצה בו כי אם אשר שנאתי אתו אני עשה׃

I do not understand my own actions. For I am so far from habitually doing what I want to do, that I find myself doing the thing that I hate.

16 ובעשותי את אשר לא רציתי בו הנני מודה בזאת כי התורה טובה היא׃

But when I do what I want not to do, I am admitting that the Law is right.

17 ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃

This being so, the action is no longer my own, but is done by the sin which is within me.

18 כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עמדי אבל עשות הטוב לא מצאתי׃

I know that there is nothing good in me – I mean in my earthly nature. For, although it is easy for me to want to do right, to act rightly is not easy.

19 כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃

I fail to do the good thing that I want to do, but the bad thing that I want not to do – that I habitually do.

20 ואם את אשר לא רציתי בו אני עשה לא עוד אנכי הפעל כי החטא הישב בקרבי׃

But, when I do the thing that I want not to do, the action is no longer my own, but is done by the sin which is within me.

21 ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃

This, then, is the law that I find – when I want to do right, wrong presents itself!

22 כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלהים׃

At heart I delight in the Law of God;

23 אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃

but throughout my body I see a different law, one which is in conflict with the law accepted by my reason, and which endeavours to make me a prisoner to that law of sin which exists throughout my body.

24 אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המות הזה׃

Miserable man that I am! Who will deliver me from the body that is bringing me to this death?

25 אודה לאלהים בישוע המשיח אדנינו׃ [ (Romans 7:26) לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא׃ ]

Thank God, there is deliverance through Jesus Christ, our Lord! Well then, for myself, with my reason I serve the Law of God, but with my earthly nature the Law of sin.