אֶל־הָרוֹמִיִּים 6
| אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ | 1 |
Hvad vilje vi Då säga? Skole vi blifva i syndene, på det nåden skall öfverflöda?
| חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ | 2 |
Bort det; vi som äre döde ifrå syndene, huru skulle vi ännu lefva i henne?
| או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ | 3 |
Veten I icke, att alle vi som äre döpte till Christum Jesum, vi äre döpte till hans död?
| לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ | 4 |
Så äro vi ju begrafne med honom, genom dopet, i döden; att såsom Christus är uppväckt ifrå de döda, genom Fadrens härlighet, så skole ock vi vandra i ett nytt lefverne.
| כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ | 5 |
Ty om vi, samt med honom, inplantade vardom till en lika död, så varde vi ock uppståndelsen like;
| באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ | 6 |
Vetande att vår gamla menniska är korsfäst med honom, på det att syndakroppen skall varda om intet, att vi icke härefter skola tjena syndene.
| כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ | 7 |
Ty den som döder är, han är rättfärdigad ifrå syndene.
| והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ | 8 |
Äre vi nu döde med Christo, så tro vi, att vi ock skole lefva med honom;
| באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ | 9 |
Vetande, att Christus, som ifrå de döda uppväckt är, dör intet mer; döden får intet mer magt öfver honom.
| כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ | 10 |
Ty det han blef död, blef han syndene död en gång; men det han lefver, lefver han Gudi.
| וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ | 11 |
Så håller ock I eder derföre, att I ären döde syndene, och lefven Gudi, genom Christum Jesum, vår Herra.
| אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ | 12 |
Så låter nu icke syndena väldig vara i eder dödeliga lekamen, så att I henne efterföljen uti hennes lustar.
| גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ | 13 |
Och gifver icke syndene edra lemmar till orättfärdighetenes vapen; utan gifver eder sjelfva Gudi, lika som de der döde hafva varit, och nu lefva; och edra lemmar Gudi, till rättfärdighetenes vapen.
| 14 |
Ty synden skall icke vara väldig öfver eder; efter I ären icke under lagen, utan under nådene.
| ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ | 15 |
Huru då? Skole vi synda, medan vi äre icke under lagen, utan under nådene? Bort det.
| הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ | 16 |
Veten I icke, att hvem I gifven eder för tjenare till att lyda, hans tjenare ären I, som I lydige ären, ehvad det är mer syndene, till döden, eller lydnone, till rättfärdighetena?
| אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ | 17 |
Men lofvad vare Gud, att I hafven varit syndenes tjenare, och ären dock af hjertat lydige vordne, uti den lärdoms eftersyn, som I ären gifne till.
| שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ | 18 |
Men nu, medan I ären friade ifrå syndene, ären I rättfärdighetenes tjenare vordne.
| כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃ | 19 |
Jag talar härom efter menniskors sätt, för edra köttsliga skröplighets skull; lika som I hafven edra lemmar gifvit orenlighet ene och orättfärdighetene till tjenst, ifrå den ena orättfärdighetene till den andra; så gifver ock nu edra lemmar rättfärdighetene till tjenst, att de måga varda helige.
| כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ | 20 |
Ty då I voren syndenes tjenare, då voren I frie ifrå rättfärdighetene.
| ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ | 21 |
Hvad gagn haden I då af det, der I nu blygens vid? Ty till sådant är döden ändalykten.
