אֶל־הָרוֹמִיִּים 6
| אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ | 1 |
What should we say then? Should we continue in sin, that grace may abound?
| חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ | 2 |
Absolutely not. We who died to sin, how could we live in it any longer?
| או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ | 3 |
Or do you not know that all we who were baptized into Christ Jesus were baptized into his death?
| לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ | 4 |
We were buried therefore with him through baptism to death, that just like Christ was raised from the dead through the glory of the Father, so we also might walk in newness of life.
| כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ | 5 |
For if we have become united with him in the likeness of his death, we will also be part of his resurrection;
| באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ | 6 |
knowing this, that our old self was crucified with him, that the body of sin might be done away with, so that we would no longer be in bondage to sin.
| כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ | 7 |
For he who has died has been freed from sin.
| והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ | 8 |
But if we died with Christ, we believe that we will also live with him;
| באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ | 9 |
knowing that Christ, being raised from the dead, dies no more. Death no more has dominion over him.
| כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ | 10 |
For the death that he died, he died to sin one time; but the life that he lives, he lives to God.
| וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ | 11 |
In the same way, consider yourselves dead to sin, but alive to God in Christ Jesus.
| אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ | 12 |
Therefore do not let sin reign in your mortal body, that you should obey it in its lusts.
| גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ | 13 |
Neither present your members to sin as instruments of unrighteousness, but present yourselves to God, as alive from the dead, and your members as instruments of righteousness to God.
| 14 |
For sin will not have dominion over you. For you are not under law, but under grace.
| ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ | 15 |
What then? Should we sin because we are not under law, but under grace? Absolutely not.
| הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ | 16 |
Do you not know that when you present yourselves to someone as obedient slaves, you are slaves of the one whom you obey, whether of sin, which leads to death, or of obedience, which leads to righteousness?
| אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ | 17 |
But thanks be to God, that, whereas you were slaves of sin, you became obedient from the heart to that form of teaching to which you were entrusted.
| שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ | 18 |
Being made free from sin, you became slaves of righteousness.
| כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃ | 19 |
I speak in human terms because of the weakness of your flesh, for as you presented your members as slaves to uncleanness and to wickedness upon wickedness, even so now present your members as slaves to righteousness for sanctification.
| כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ | 20 |
For when you were slaves of sin, you were free in regard to righteousness.
| ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ | 21 |
What fruit then did you have at that time in the things of which you are now ashamed? For the end of those things is death.
