אֶל־הָרוֹמִיִּים 6
| אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ | 1 |
What then shall we say? Shall we continue to abound in sin, in order that grace may come to abound?
| חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ | 2 |
No indeed; how shall we who have died to sin still go on living in it any longer?
| או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ | 3 |
For do you not know that all of us who have been baptized into Jesus Christ, have been baptized into his death?
| לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ | 4 |
We have been buried together with him, then, through baptism into his death, in order that just as Christ was raised from the dead through the glory of the Father, so also we should live in a newness of life.
| כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ | 5 |
For if we have become united with him in the likeness of his death, so we shall also be united with him in the likeness of his resurrection.
| באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ | 6 |
For this we know, that our old self was crucified with Christ, in order that the slave of sin might be destroyed; so that we should no longer be in slavery to sin -
| כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ | 7 |
for he who is dead is set free from sin.
| והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ | 8 |
Now if we have died with Christ, we believe that we shall also live with him;
| באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ | 9 |
knowing that Christ, being raised from the dead, dies no more; death has no more dominion over him.
| כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ | 10 |
For the death that he died, he died unto sin once for all; but the life that he lives he is living unto God.
| וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ | 11 |
Even so count yourselves also to be dead unto sin, but alive unto God in Christ Jesus.
| אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ | 12 |
Therefore let not sin rule as king in your mortal body, compelling you to obey its lusts.
| גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ | 13 |
Do not continue to present any part of your body to sin to be used as a weapon of unrighteousness. On the contrary, be presenting yourselves to God, as alive from the dead, and the various parts of your bodies to be used as weapons of righteousness.
| 14 |
For sin shall not lord it over you; for you are not under the rule of law, but under the rule of grace.
| ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ | 15 |
What then? Shall we commit an act of sin because we are not under law, but under grace? Certainly not.
| הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ | 16 |
Do you not know that when you surrender yourselves as slaves to any one to obey him, you are his slaves whom you obey; whether it be sin, whose end is death, or obedience, whose end is righteousness?
| אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ | 17 |
But God be thanked that you who were once the slaves of sin have obeyed from your hearts that type of teaching to which you were appointed;
| שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ | 18 |
and being set free from sin, you became the slaves of righteousness -
| כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃ | 19 |
I speak in these homely figures because of the weakness of your fleshly nature - just as you once surrendered your faculties into slavery to impurity and to all lawlessness, so now you must surrender your faculties into slavery to righteousness, unto deeds of holiness.
| כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ | 20 |
For when you were the slaves of sin, you were under no subjection to righteousness.
| ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ | 21 |
What harvest-fruit then had you at that time in the things of which you are now ashamed? For the end of those things is death.
