אֶל־הָרוֹמִיִּים 4

1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

22 על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃