< אֶל־הָרוֹמִיִּים 4 >

ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃ 1
Kva skal me då segja at Abraham, far vår, hev vunne etter kjøtet?
כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃ 2
For vart Abraham rettferdiggjord av gjerningar, so hev han noko å rosa seg av. Men det hev han ikkje for Gud.
כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 3
For kva segjer Skrifti? «Abraham trudde Gud, og det vart rekna honom til rettferd.»
הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃ 4
Men den som held seg til gjerningar, honom vert løni ikkje tilrekna av nåde, men etter skyldnad;
אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃ 5
men den som ikkje held seg til gjerningar, men trur på han som gjer den ugudlege rettferdig, honom vert trui hans rekna til rettferd.
כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃ 6
Soleis prisar og David det menneskjet sælt som Gud tilreknar rettferd utan gjerningar:
אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃ 7
«Sæle er dei som hev misgjerderne sine forlatne og synderne sine yverbreidde.
אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃ 8
Sæl er den mann som Herren ikkje tilreknar synd.»
ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃ 9
Gjeld no denne sælkingi dei umskorne, eller dei u-umskorne og? For me segjer at trui vart rekna Abraham til rettferd.
ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃ 10
Korleis vart ho då tilrekna honom? då han var umskoren, eller då han hadde fyrehud? Ikkje då han var umskoren, men då han hadde fyrehud,
ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃ 11
og han fekk umskjeringsteiknet til innsigle på rettferdi ved den trui som han hadde då han var u-umskoren, av di han skulde vera far til alle dei u-umskorne som trur, so rettferdi kunde verta tilrekna deim og,
ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃ 12
og far til dei umskorne, dei som ikkje berre hev umskjering, men og gjeng i fotfaret av den trui som Abraham, far vår, hadde då han var u-umskoren.
כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃ 13
For ikkje ved lovi fekk Abraham eller ætti hans den lovnaden at han skulde vera erving til verdi, men ved tru-rettferd.
כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃ 14
For er dei som held seg til lovi ervingar, so hev trui vorte gagnlaus og lovnaden til inkjes;
כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃ 15
for lovi verkar vreide, men der det ingi lov er, der er ikkje heller lovbrot.
על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃ 16
Difor fekk han lovnaden ved trui, so det kunde vera som ein nåde, so lovnaden kunde standa fast for all ætti, ikkje berre for den som hev lovi, men og for den som hev Abrahams tru; han som er far til oss alle -
ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃ 17
som skrive stend: «Til fader åt mange folk hev eg sett deg» - for Guds åsyn som han trudde på, han som gjer dei daude livande og kallar det som ikkje er til, som um det vore til.
באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃ 18
Mot von trudde han med von, so han skulde verta far til mange folk, etter det som sagt var: «So skal ætti di verta.»
ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃ 19
Og utan veikskap i trui såg han på sin eigen likam, som var utlivd, han var nære på hundrad år, og på det utdøydde morslivet hennar Sara;
ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃ 20
men på Guds lovnad tvila han ikkje med vantru, men vart sterk i trui, med di han gav Gud æra
וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃ 21
og var fullviss på at det han hadde lova, var han og megtig til å gjera.
על כן גם נחשבה לו לצדקה׃ 22
Difor vart det og rekna honom til rettferd.
ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃ 23
Men ikkje berre for hans skuld er det skrive at det vart honom tilrekna,
כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃ 24
men og for vår skuld som det skal verta tilrekna, me som trur på honom som vekte upp Jesus, vår Herre, frå dei daude,
אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃ 25
han som vart gjeven for våre brot og uppvekt til vår rettferdiggjering.

< אֶל־הָרוֹמִיִּים 4 >