אֶל־הָרוֹמִיִּים 4

1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

What, then, shall we say that Abraham our father has found, as it respects the flesh?

2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

For if Abraham was justified by works, he has cause for boasting, but not before God.

3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

For what says the scripture? Abraham believed God, and it was counted to him for righteousness.

4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

Now to him that works, the reward is not counted as a favor, but as a debt:

5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

but to him that works not, but believes on him that justifies the ungodly, his faith is counted for righteousness.

6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

Even as David also speaks of the blessedness of the man to whom God counts righteousness without works, saying:

7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

Blessed are they whose iniquities are forgiven, and whose sins are covered.

8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

Blessed is the man to whom the Lord will not charge sin.

9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

Comes this blessedness then on those who are circumcised only, or on those who are uncircumcised also? For we say that faith was counted to Abraham for righteousness.

10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

Under what circumstances, then, was it counted? After he was circumcised? Or, while he was uncircumcised? Not after he was circumcised, but while he was uncircumcised.

11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

And he received the sign of circumcision, as a seal of the righteousness of the faith that he had while he was uncircumcised, in order that he might be the father of all that believe, even in a state of uncircumcision, so that righteousness might be counted to them also;

12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

and the father of circumcision to those who are not only circumcised, but who, also, walk in the steps of that faith which our father Abraham had while he was yet uncircumcised.

13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

For the promise that he should be the heir of the world, was not to Abraham, nor to his posterity, through law, but through the righteousness of faith.

14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

For if they that are of the law be heirs, the faith is made powerless, and the promise is unmeaning;

15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

for the law inflicts punishment; for where no law is, there is no transgression.

16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

Therefore, the inheritance is by faith, that it may be according to grace, in order that the promise may be sure to all his posterity, not to those only who are of the law, but to those, also, who are of the faith of Abraham, who is the father of us all,

17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

(as it is written: I have made you a father of many nations, ) in the sight of him in whom he believed, even God, who makes the dead alive, and calls those things which are not, as though they were.

18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

He, against hope, confidently believed that he would become the father of many nations, according to that which was spoken: So shall your posterity be.

19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

And not being weak in faith, he considered not his own body, which was already dead, (for he was about a hundred years old, ) nor the deadness of Sarah’s womb;

20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

and he doubted not, through unbelief, with respect to the promise of God, but was strong in faith, giving glory to God,

21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

and being fully persuaded that what he had promised he was able also to perform.

22 על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

For this reason, it was counted to him for righteousness.

23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

But that it was counted to him, was not written for his sake alone,

24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

but for our sakes also, to whom it shall be counted, if we believe on him that raised Jesus our Lord from the dead,

25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

who was delivered up for our offenses, and raised again for our justification.