אֶל־הָרוֹמִיִּים 2

1 לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

Therefore, thou art inexcusable, O man — every one who is judging — for in that in which thou dost judge the other, thyself thou dost condemn, for the same things thou dost practise who art judging,

2 וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

and we have known that the judgment of God is according to truth, upon those practising such things.

3 ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

And dost thou think this, O man, who art judging those who such things are practising, and art doing them, that thou shalt escape the judgment of God?

4 או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

or the riches of His goodness, and forbearance, and long-suffering, dost thou despise? — not knowing that the goodness of God doth lead thee to reformation!

5 ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

but, according to thy hardness and impenitent heart, thou dost treasure up to thyself wrath, in a day of wrath and of the revelation of the righteous judgment of God,

6 אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

who shall render to each according to his works;

7 למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ (aiōnios g166)

to those, indeed, who in continuance of a good work, do seek glory, and honour, and incorruptibility — life age-during; (aiōnios g166)

8 ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

and to those contentious, and disobedient, indeed, to the truth, and obeying the unrighteousness — indignation and wrath,

9 צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

tribulation and distress, upon every soul of man that is working the evil, both of Jew first, and of Greek;

10 וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

and glory, and honour, and peace, to every one who is working the good, both to Jew first, and to Greek.

11 כי אין משא פנים עם האלהים׃

For there is no acceptance of faces with God,

12 כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

for as many as without law did sin, without law also shall perish, and as many as did sin in law, through law shall be judged,

13 כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

for not the hearers of the law [are] righteous before God, but the doers of the law shall be declared righteous: —

14 כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

For, when nations that have not a law, by nature may do the things of the law, these not having a law — to themselves are a law;

15 בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

who do shew the work of the law written in their hearts, their conscience also witnessing with them, and between one another the thoughts accusing or else defending,

16 ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

in the day when God shall judge the secrets of men, according to my good news, through Jesus Christ.

17 הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

Lo, thou art named a Jew, and dost rest upon the law, and dost boast in God,

18 וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

and dost know the will, and dost approve the distinctions, being instructed out of the law,

19 ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

and hast confidence that thou thyself art a leader of blind ones, a light of those in darkness,

20 מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

an instructor of foolish ones, a teacher of babes, having the form of the knowledge and of the truth in the law.

21 ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

Thou, then, who art teaching another, thyself dost thou not teach?

22 אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

thou who art preaching not to steal, dost thou steal? thou who art saying not to commit adultery, dost thou commit adultery? thou who art abhorring the idols, dost thou rob temples?

23 תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

thou who in the law dost boast, through the transgression of the law God dost thou dishonour?

24 כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

for the name of God because of you is evil spoken of among the nations, according as it hath been written.

25 הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

For circumcision, indeed, doth profit, if law thou mayest practise, but if a transgressor of law thou mayest be, thy circumcision hath become uncircumcision.

26 לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

If, therefore the uncircumcision the righteousness of the law may keep, shall not his uncircumcision for circumcision be reckoned?

27 והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

and the uncircumcision, by nature, fulfilling the law, shall judge thee who, through letter and circumcision, [art] a transgressor of law.

28 כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

For he is not a Jew who is [so] outwardly, neither [is] circumcision that which is outward in flesh;

29 כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

but a Jew [is] he who is [so] inwardly, and circumcision [is] of the heart, in spirit, not in letter, of which the praise is not of men, but of God.