אֶל־הָרוֹמִיִּים 2

1 לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

Therefore thou art inexcusable, O man, whoever thou art, that judgest: for wherein thou judgest another, thou condemnest thyself; for thou that judgest dost the same things.

2 וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

But we know that the judgement of God is according to truth against those that do such things.

3 ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

And thinkest thou, O man, who judgest those that do such things, and dost the same, that thou shalt escape the judgement of God?

4 או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

Or despisest thou the riches of his goodness, and forbearance, and long-suffering, not knowing that the goodness of God leadeth thee to repentance?

5 ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

But by thy hardness and impenitence of heart thou art treasuring up to thyself wrath against the day of wrath and revelation of the just judgement of God,

6 אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

who will render to every one according to his works:

7 למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ (aiōnios g166)

to them, who by perseverance in well-doing seek for glory, and honor, and immortality, eternal life: (aiōnios g166)

8 ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

but to those who are contentious, and obey not the truth, but obey unrighteousness, indignation and wrath.

9 צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

Tribulation and anguish shall be upon every soul of man that worketh evil, both of the Jew, and of the Gentile:

10 וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

but glory, and honor, and peace to every one that worketh good, both to the Jew, and to the Greek:

11 כי אין משא פנים עם האלהים׃

for there is no respect of persons with God.

12 כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

For as many as have sinned without the law shall also perish without the law; and as many as have sinned under the law shall be judged by the law;

13 כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

(for not the hearers of the law are just before God, but the doers of the law shall be justified:

14 כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

for when the Gentiles, who have not the law, do by nature the duties of the law, these though they have not the law, are a law to themselves,

15 בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

and shew the work of the law written on their hearts, their conscience witnessing together with it, and their own thoughts either accusing, or excusing them, )

16 ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

in the day when God will judge the secrets of men by Jesus Christ, according to my gospel.

17 הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

Behold thou art called a Jew, and restest on the law, and boastest in God,

18 וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

and knowest his will, and approvest things that are excellent, being instructed out of the law,

19 ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

and art persuaded that thou art a guide of the blind,

20 מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

a light to them that are in the darkness, an instructor of the simple, a teacher of babes, having the form of the knowledge and of the truth which is in the law.

21 ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

Thou then, who teachest another, teachest thou not thyself? Thou, that preachest a man should not steal, dost thou steal?

22 אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

Thou, that sayest a man should not commit adultery, dost thou commit adultery? Thou, that abhorrest idols, dost thou commit sacrilege?

23 תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

Thou, that boastest in the law, dost thou by transgression of the law dishonour God?

24 כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

for through you the name of God is blasphemed among the Gentiles, as it is written.

25 הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

For circumcision indeed is profitable, if thou keep the law: but if thou be a transgressor of the law, thy circumcision is become uncircumcision.

26 לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

Therefore if the uncircumcised keep the righteous precepts of the law, shall not his uncircumcision be accounted to him for circumcision?

27 והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

and shall not the uncircumcision that is by nature, if it fulfil the law, judge thee, who by the letter and circumcision art a transgressor of the law? for he is not a Jew, who is only so in appearance;

28 כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

nor is that circumcision, which is only in appearance, in the flesh;

29 כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

but he is a Jew who is one inwardly, and circumcision is that of the heart in the spirit, not in the letter: whose praise is not from men, but from God.