אֶל־הָרוֹמִיִּים 14

1 ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃

Him that is weak in the faith, receive kindly, but not to judge his reasonings.

2 יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃

One believes that he may eat all things; another, who is weak, eats herbs.

3 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃

Let not him that eats, despise him that eats not; and let not him that eats not, judge him that eats: for God has received him.

4 מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

Who are you that judge another man’s servant? To his own master he stands or falls; indeed, he shall stand, for God is able to make him stand.

5 יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃

One man thinks that one day is better than another; another thinks that every day is alike. Let each be fully assured in his own mind.

6 השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

He that regards the day, to the Lord he regards it; and he that does not regard the day, to the Lord he does not regard it. He that eats, eats to the Lord; for he gives God thanks: and he that eats not, to the Lord he eats not, and gives God thanks.

7 כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃

For no one lives to himself, and no one dies to himself.

8 כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃

For if we live, we live to the Lord; or if we die, we die to the Lord. Whether, therefore, we live or die, we are the Lord’s.

9 כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

For this very purpose, Christ both died and rose, and lived again, that he might have dominion over the dead and the living.

10 ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

But why do you judge your brother? Or why do you despise your brother? For we all shall stand before the judgment-seat of the Christ.

11 כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

For it is written: As I live, says the Lord, to me every knee shall bow, and every tongue shall confess to God.

12 הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃

Therefore, every one of us shall give an account of himself to God.

13 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

Let us, therefore, no longer judge one another: but rather decide to put no stumbling-block or snare in your brother’s way.

14 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃

I know and am persuaded in the Lord Jesus, that there is nothing unclean of itself; but if any one thinks that any thing is unclean, to him it is unclean.

15 ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃

But if your brother is grieved on account of your food, you no longer walk according to love. Do not, with your food, destroy him, for whom Christ died.

16 לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃

Therefore, let not that which is your good be evil spoken of.

17 כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

For the kingdom of God is not food and drink, but righteousness and peace and joy in the Holy Spirit.

18 והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃

For he who serves the Christ in these things is acceptable to God, and approved by men.

19 ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃

Therefore, let us seek those things which belong to peace, and those which tend to mutual edification.

20 אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

Destroy not the work of God on account of food. All meats, indeed, are clean; but meat is an evil to that man who, by eating, causes another to stumble.

21 טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃

It is good neither to eat flesh, nor to drink wine, nor to do any thing by which your brother stumbles, or is ensnared, or is made weak.

22 יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃

Have you faith? Have it to yourself before God. Blessed is he who condemns not himself in that which he approves.

23 ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא, ׃

But he that doubts is condemned, if he eat, because he eats not with faith. Every thing that is not of faith, is sin.