< אֶל־הָרוֹמִיִּים 12 >

ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃ 1
παρακαλω ουν υμας αδελφοι δια των οικτιρμων του θεου παραστησαι τα σωματα υμων θυσιαν ζωσαν αγιαν ευαρεστον τω θεω την λογικην λατρειαν υμων
ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃ (aiōn g165) 2
και μη συσχηματιζεσθε τω αιωνι τουτω αλλα μεταμορφουσθε τη ανακαινωσει του νοος υμων εις το δοκιμαζειν υμας τι το θελημα του θεου το αγαθον και ευαρεστον και τελειον (aiōn g165)
כי על פי החסד הנתן לי אמר אני לכל איש ואיש מכם לבלתי רום לבבו למעלה מן הראוי כי אם יהי צנוע במחשבותיו כפי מדת האמונה אשר חלק לו האלהים׃ 3
λεγω γαρ δια της χαριτος της δοθεισης μοι παντι τω οντι εν υμιν μη υπερφρονειν παρ ο δει φρονειν αλλα φρονειν εις το σωφρονειν εκαστω ως ο θεος εμερισεν μετρον πιστεως
כי כאשר בגוף אחד יש לנו אברים הרבה ואין פעלה אחת לכל האברים׃ 4
καθαπερ γαρ εν ενι σωματι μελη πολλα εχομεν τα δε μελη παντα ου την αυτην εχει πραξιν
כן אנחנו הברים גוף אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃ 5
ουτως οι πολλοι εν σωμα εσμεν εν χριστω ο δε καθ εις αλληλων μελη
ויש לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם נבואה תהי כפי מדת האמונה׃ 6
εχοντες δε χαρισματα κατα την χαριν την δοθεισαν ημιν διαφορα ειτε προφητειαν κατα την αναλογιαν της πιστεως
ואם לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם מורה בהוראה׃ 7
ειτε διακονιαν εν τη διακονια ειτε ο διδασκων εν τη διδασκαλια
ואם מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃ 8
ειτε ο παρακαλων εν τη παρακλησει ο μεταδιδους εν απλοτητι ο προισταμενος εν σπουδη ο ελεων εν ιλαροτητι
האהבה תהיה בלי חנפה שנאו את הרע ודבקו בטוב׃ 9
η αγαπη ανυποκριτος αποστυγουντες το πονηρον κολλωμενοι τω αγαθω
באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃ 10
τη φιλαδελφια εις αλληλους φιλοστοργοι τη τιμη αλληλους προηγουμενοι
שקדו ואל תעצלו התלהבו ברוח עבדו את האדון׃ 11
τη σπουδη μη οκνηροι τω πνευματι ζεοντες τω κυριω δουλευοντες
שמחו בתוחלת סבלו בצרה שקדו על התפלה׃ 12
τη ελπιδι χαιροντες τη θλιψει υπομενοντες τη προσευχη προσκαρτερουντες
השתתפו בצרכי הקדושים רדפו הכנסת ארחים׃ 13
ταις χρειαις των αγιων κοινωνουντες την φιλοξενιαν διωκοντες
ברכו את רדפיכם ברכו ואל תקללו׃ 14
ευλογειτε τους διωκοντας υμας ευλογειτε και μη καταρασθε
שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃ 15
χαιρειν μετα χαιροντων και κλαιειν μετα κλαιοντων
לב אחד יהי לכלכם אל תהלכו בגדלות כי אם התנהגו עם השפלים אל תהיו חכמים בעיניכם׃ 16
το αυτο εις αλληλους φρονουντες μη τα υψηλα φρονουντες αλλα τοις ταπεινοις συναπαγομενοι μη γινεσθε φρονιμοι παρ εαυτοις
אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל אדם׃ 17
μηδενι κακον αντι κακου αποδιδοντες προνοουμενοι καλα ενωπιον παντων ανθρωπων
אם תוכלו ככל אשר תמצא ידכם היו בשלום עם כל אדם׃ 18
ει δυνατον το εξ υμων μετα παντων ανθρωπων ειρηνευοντες
אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃ 19
μη εαυτους εκδικουντες αγαπητοι αλλα δοτε τοπον τη οργη γεγραπται γαρ εμοι εκδικησις εγω ανταποδωσω λεγει κυριος
לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו׃ 20
εαν ουν πεινα ο εχθρος σου ψωμιζε αυτον εαν διψα ποτιζε αυτον τουτο γαρ ποιων ανθρακας πυρος σωρευσεις επι την κεφαλην αυτου
אל נא יכבשך הרע כבוש אתה את הרע בטוב׃ 21
μη νικω υπο του κακου αλλα νικα εν τω αγαθω το κακον

< אֶל־הָרוֹמִיִּים 12 >