אֶל־הָרוֹמִיִּים 11
| ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃ | 1 |
I ask, then, “Has God rejected his people?” Heaven forbid! For I myself am an Israelite, a descendant of Abraham, of the tribe of Benjamin.
| לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃ | 2 |
God has not rejected his people, whom he chose from the first. Have you forgotten the words of scripture in the story of Elijah – how he appeals to God against Israel?
| יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃ | 3 |
“Lord, they have killed your prophets, they have pulled down your altars, and I only am left; and now they are eager to take my life.”
| אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃ | 4 |
But what was the divine response? “I have kept for myself seven thousand who have never bowed the knee to Baal.”
| וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃ | 5 |
And so in our own time, too, there is to be found a remnant of our nation selected by God in love.
| ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃ | 6 |
But if in love, then it is not as a result of obedience. Otherwise love would cease to be love.
| ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃ | 7 |
What follows from this? Why, that Israel as a nation failed to secure what it was seeking, while those whom God selected did secure it.
| ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ | 8 |
The rest grew callous; as scripture says – “God has given them a deadness of mind – eyes that are not to see and ears that are not to hear – and it is so to this very day.”
| ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ | 9 |
David, too, says – “May their feasts prove a snare and a trap to them – a hindrance and a retribution;
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 10 |
may their eyes be darkened, so that they cannot see; and do you always make their backs to bend.”
| ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃ | 11 |
I ask then – “Was their stumbling to result in their fall?” Heaven forbid! On the contrary, through their falling away salvation has reached the Gentiles, to stir the rivalry of Israel.
| ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃ | 12 |
And, if their falling away has enriched the world, and their failure has enriched the Gentiles, how much more will result from their full restoration!
| כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃ | 13 |
But I am speaking to you who were Gentiles.
| לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃ | 14 |
Being myself an apostle to the Gentiles, I exalt my office, in the hope that I may stir my countrymen to rivalry, and so save some of them.
| כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃ | 15 |
For, if their being cast aside has meant the reconciliation of the world, what will their reception mean, but life from the dead?
| ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃ | 16 |
If the first handful of dough is holy, so is the whole mass, and if the root is holy, so are the branches.
| וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃ | 17 |
Some, however, of the branches were broken off, and you, who were only a wild olive, were grafted in among them, and came to share with them the root which is the source of the richness of the cultivated olive.
| אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃ | 18 |
Yet do not exult over the other branches. But, if you do exult over them, remember that you do not support the root, but that the root supports you.
| וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃ | 19 |
But branches, you will say, were broken off, so that I might be grafted in.
| כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃ | 20 |
True, it was because of their want of faith that they were broken off, and it is because of your faith that you are standing. Do not think too highly of yourself, but beware.
| כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃ | 21 |
For, if God did not spare the natural branches, neither will he spare you.
| לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃ | 22 |
See, then, both the goodness and the severity of God – his severity towards those who fell, and his goodness towards you, provided that you continue to confide in that goodness; otherwise you, also, will be cut off.
| וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃ | 23 |
And they, too, if they do not continue in their unbelief, will be grafted in; for God has it in his power to graft them in again.
| כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃ | 24 |
If you were cut off from your natural stock – a wild olive – and were grafted, contrary to the course of nature, on a good olive, much more will they – the natural branches – be grafted back into their parent tree.
| כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃ | 25 |
My friends, so that you don’t think too highly of yourselves, I want you to recognise the truth, hitherto hidden, that the callousness which has come over Israel is only partial, and will continue only until the whole Gentile world has been gathered in.
| ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃ | 26 |
And then all Israel will be saved. As scripture says – “From Zion will come the Deliverer; he will banish ungodliness from Jacob.
| ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃ | 27 |
And they will see the fulfilment of my covenant, when I have taken away their sins.”
| הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃ | 28 |
From the standpoint of the good news, the Jews are God’s enemies for your sake; but from the standpoint of God’s selection, they are dear to him for the sake of the patriarchs.
| כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃ | 29 |
For God never regrets his gifts or his call.
| כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃ | 30 |
Just as you at one time were disobedient to him, but have now found mercy in the day of their disobedience;
| כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃ | 31 |
so, too, they have now become disobedient in your day of mercy, in order that they also in their turn may now find mercy.
| כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃ (eleēsē g1653) | 32 |
For God has given all alike over to disobedience, that to all alike he may show mercy. (eleēsē g1653)
| מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃ | 33 |
Oh! The unfathomable wisdom and knowledge of God! How inscrutable are his judgments, how untraceable his ways! Yes –
| כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ | 34 |
ho has ever comprehended the mind of the Lord? Who has ever become his counsellor?
| או מי הקדימו וישלם לו׃ | 35 |
Or who has first given to him, so that he may claim a reward?
