אֶל־הָרוֹמִיִּים 11
| ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃ | 1 |
I ask then, has God rejected his people? Absolutely not. For I also am an Israelite, a descendant of Abraham, of the tribe of Benjamin.
| לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃ | 2 |
God did not reject his people, which he foreknew. Or do you not know what the Scripture says about Elijah? How he pleads with God against Israel:
| יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃ | 3 |
"Lord, they have killed your prophets, they have broken down your altars; and I am left alone, and they seek my life."
| אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃ | 4 |
But how does God answer him? "I have kept for myself seven thousand people, who have not bowed the knee to Baal."
| וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃ | 5 |
Even so then at this present time also there is a remnant according to the election of grace.
| ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃ | 6 |
And if by grace, then it is no longer of works; otherwise grace is no longer grace.
| ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃ | 7 |
What then? That which Israel seeks for, that he did not obtain, but the chosen ones obtained it, and the rest were hardened.
| ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ | 8 |
According as it is written, God gave them a spirit of stupor, eyes that they should not see, and ears that they should not hear, to this very day.
| ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ | 9 |
David says, "Let their table be made a snare, and a trap, and a stumbling block, and a retribution to them.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 10 |
Let their eyes be darkened, so that they can't see, and their backs be bent continually."
| ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃ | 11 |
I ask then, did they stumble that they might fall? Absolutely not. But by their fall salvation has come to the non-Jews, to provoke them to jealousy.
| ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃ | 12 |
Now if their fall is the riches of the world, and their loss the riches of the non-Jews; how much more their fullness?
| כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃ | 13 |
For I speak to you who are the non-Jews. Since then as I am an emissary to the non-Jews, I glorify my ministry;
| לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃ | 14 |
if by any means I may provoke to jealousy those who are my flesh, and may save some of them.
| כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃ | 15 |
For if the rejection of them is the reconciling of the world, what would their acceptance be, but life from the dead?
| ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃ | 16 |
If the first part is holy, so is the whole batch. If the root is holy, so are the branches.
| וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃ | 17 |
But if some of the branches were broken off, and you, being a wild olive, were grafted in among them, and became partaker with them of the rich root of the olive tree;
| אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃ | 18 |
do not boast over the branches. But if you boast, it is not you who support the root, but the root supports you.
| וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃ | 19 |
You will say then, "Branches were broken off, that I might be grafted in."
| כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃ | 20 |
True; by their unbelief they were broken off, and you stand by your faith. Do not be conceited, but fear;
| כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃ | 21 |
for if God did not spare the natural branches, neither will he spare you.
| לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃ | 22 |
See then the goodness and severity of God. Toward those who fell, severity; but toward you, goodness, if you continue in his goodness; otherwise you also will be cut off.
| וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃ | 23 |
They also, if they do not continue in their unbelief, will be grafted in, for God is able to graft them in again.
| כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃ | 24 |
For if you were cut out of that which is by nature a wild olive tree, and were grafted contrary to nature into a good olive tree, how much more will these, which are the natural branches, be grafted into their own olive tree?
| כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃ | 25 |
For I do not desire you to be ignorant, brothers, of this mystery, so that you won't be wise in your own conceits, that a partial hardening has happened to Israel, until the fullness of the non-Jews has come in,
| ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃ | 26 |
and so all Israel will be saved. Even as it is written, "There will come out of Zion the Deliverer; he will turn away ungodliness from Jacob.
| ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃ | 27 |
This is my covenant to them, when I will take away their sins."
| הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃ | 28 |
Concerning the Good News, they are enemies for your sake. But concerning the election, they are loved for the fathers' sake.
| כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃ | 29 |
For the gifts and the calling of God are irrevocable.
| כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃ | 30 |
For as you in time past were disobedient to God, but now have obtained mercy by their disobedience,
| כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃ | 31 |
even so these also have now been disobedient, that by the mercy shown to you they may now also obtain mercy.
| כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃ (eleēsē g1653) | 32 |
For God has bound everyone over to disobedience, that he might have mercy on all. (eleēsē g1653)
| מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃ | 33 |
Oh the depth of the riches both of the wisdom and the knowledge of God. How unsearchable are his judgments, and his ways past tracing out.
| כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ | 34 |
For "Who has known the mind of the Lord, or who has been his counselor?"
| או מי הקדימו וישלם לו׃ | 35 |
"Or who has first given to him, and it will be repaid to him again?"
