אֶל־הָרוֹמִיִּים 11
| ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃ | 1 |
Jeg siger da: Mon Gud har forskudt sit Folk? Det være langt fra! Thi ogsaa jeg er en Israelit, af Abrahams Sæd, Benjamins Stamme.
| לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃ | 2 |
Gud har ikke forskudt sit Folk, som han forud kendte. Eller vide I ikke, hvad Skriften siger i Stykket om Elias? hvorledes han træder frem for Gud imod Israel, sigende:
| יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃ | 3 |
„Herre! dine Profeter have de ihjelslaaet, dine Altre have de nedbrudt, og jeg er den eneste, der er levnet, og de efterstræbe mit Liv.”
| אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃ | 4 |
Men hvad siger det guddommelige Gensvar til ham? „Jeg har levnet mig selv syv Tusinde Mænd, som ikke have bøjet Knæ for Baal.”
| וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃ | 5 |
Saaledes er der da ogsaa i den nærværende Tid blevet en Levning som et Naades-Udvalg.
| ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃ | 6 |
Men er det af Naade, da er det ikke mere af Gerninger, ellers bliver Naaden ikke mere Naade.
| ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃ | 7 |
Hvad altsaa? Det, Israel søger efter, har det ikke opnaaet, men Udvalget har opnaaet det; de øvrige derimod bleve forhærdede,
| ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ | 8 |
som der er skrevet: „Gud gav dem en Sløvheds Aand, Øjne til ikke at se med, Øren til ikke at høre med indtil den Dag i Dag.”
| ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ | 9 |
Og David siger: „Deres Bord vorde til Snare og til Fælde og til Anstød og til Gengældelse for dem;
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 10 |
deres Øjne vorde formørkede, saa de ikke se, og bøj altid deres Ryg!”
| ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃ | 11 |
Jeg siger da: Mon de have stødt an, for at de skulde falde? Det være langt fra! Men ved deres Fald er Frelsen kommen til Hedningerne, for at dette kunde vække dem til Nidkærhed.
| ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃ | 12 |
Men dersom deres Fald er Verdens Rigdom, og deres Tab er Hedningers Rigdom, hvor meget mere skal deres Fylde være det!
| כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃ | 13 |
Og til eder, I Hedninger, siger jeg: For saa vidt jeg nu er Hedningeapostel, ærer jeg min Tjeneste,
| לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃ | 14 |
om jeg dog kunde vække min Slægt til Nidkærhed og frelse nogle af dem.
| כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃ | 15 |
Thi dersom deres Forkastelse er Verdens Forligelse, hvad bliver da deres Antagelse andet end Liv ud af døde?
| ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃ | 16 |
Men dersom Førstegrøden er hellig, da er Dejgen det ogsaa; og dersom Roden er hellig, da ere Grenene det ogsaa.
| וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃ | 17 |
Men om nogle af Grenene bleve afbrudte, og du, en vild Oliekvist, blev indpodet iblandt dem og blev meddelagtig i Olietræets Rod og Fedme,
| אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃ | 18 |
da ros dig ikke imod Grenene; men dersom du roser dig, da bærer jo ikke du Roden, men Roden dig.
| וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃ | 19 |
Du vil vel sige: Grene bleve afbrudte, for at jeg skulde blive indpodet.
| כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃ | 20 |
Vel! ved deres Vantro bleve de afbrudte, men du staar ved din Tro; vær ikke overmodig, men frygt!
| כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃ | 21 |
Thi naar Gud ikke sparede de naturlige Grene, vil han heller ikke spare dig.
| לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃ | 22 |
Saa se da Guds Godhed og Strenghed: Over dem, som faldt, er der Strenghed, men over dig Guds Godhed, hvis du bliver i hans Godhed; ellers skal ogsaa du afhugges.
| וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃ | 23 |
Men ogsaa hine skulle indpodes, dersom de ikke blive i Vantroen; thi Gud er mægtig til atter at indpode dem.
| כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃ | 24 |
Thi naar du blev afhugget af det Olietræ, som er vildt af Naturen, og imod Naturen blev indpodet i et ædelt Olietræ, hvor meget mere skulle da disse indpodes i deres eget Olietræ, som de af Natur tilhøre!
| כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃ | 25 |
Thi jeg vil ikke, Brødre! at I skulle være uvidende om denne Hemmelighed, for at I ikke skulle være kloge i eders egne Tanker, at Forhærdelse delvis er kommen over Israel, indtil Hedningernes Fylde er gaaet ind;
| ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃ | 26 |
og saa skal hele Israel frelses, som der er skrevet: „Fra Zion skal Befrieren komme, han skal afvende Ugudeligheder fra Jakob;
| ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃ | 27 |
og dette er min Pagt med dem, naar jeg borttager deres Synder.”
| הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃ | 28 |
Efter Evangeliet ere de vel Fjender for eders Skyld, men efter Udvælgelsen ere de elskede for Fædrenes Skyld;
| כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃ | 29 |
thi Naadegaverne og sit Kald fortryder Gud ikke.
| כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃ | 30 |
Thi ligesom I tilforn bleve ulydige imod Gud, men nu fik Barmhjertighed ved disses Ulydighed,
| כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃ | 31 |
saaledes bleve ogsaa disse nu ulydige, for at ogsaa de maatte faa Barmhjertighed ved den Barmhjertighed, som er bleven eder til Del.
| כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃ (eleēsē g1653) | 32 |
Thi Gud har indesluttet alle under Ulydighed, for at han kunde forbarme sig over alle. (eleēsē g1653)
| מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃ | 33 |
O Dyb af Guds Rigdom og Visdom og Kundskab! hvor uransagelige ere hans Domme, og hans Veje usporlige!
| כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ | 34 |
Thi hvem har kendt Herrens Sind? eller hvem blev hans Raadgiver?
| או מי הקדימו וישלם לו׃ | 35 |
eller hvem gav ham først, saa at der skulde gives ham Gengæld derfor?
