אֶל־הָרוֹמִיִּים 10
| אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃ | 1 |
Fratres, voluntas quidem cordis mei, et obsecratio ad Deum, fit pro illis in salutem.
| כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃ | 2 |
Testimonium enim perhibeo illis quod aemulationem Dei habent, sed non secundum scientiam.
| כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃ | 3 |
Ignorantes enim iustitiam Dei, et suam quaerentes statuere, iustitiae Dei non sunt subiecti.
| כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃ | 4 |
Finis enim legis, Christus, ad iustitiam omni credenti.
| כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃ | 5 |
Moyses enim scripsit, quoniam iustitiam, quae ex lege est, qui fecerit homo, vivet in ea.
| והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃ | 6 |
Quae autem ex fide est iustitia, sic dicit: Ne dixeris in corde tuo: quis ascendet in caelum? id est, Christum deducere:
| או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃ (Abyssos g12) | 7 |
aut quis descendet in abyssum? hoc est, Christum a mortuis revocare. (Abyssos g12)
| אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃ | 8 |
Sed quid dicit Scriptura? Prope est verbum in ore tuo, et in corde tuo: hoc est verbum fidei, quod praedicamus.
| כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃ | 9 |
Quia si confitearis in ore tuo Dominum Iesum, et in corde tuo credideris quod Deus illum suscitavit a mortuis, salvus eris.
| כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃ | 10 |
Corde enim creditur ad iustitiam: ore autem confessio fit ad salutem.
| כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃ | 11 |
Dicit enim Scriptura: Omnis, qui credit in illum, non confundetur.
| ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃ | 12 |
Non enim est distinctio Iudaei, et Graeci: nam idem Dominus omnium, dives in omnes, qui invocant illum.
| כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ | 13 |
Omnis enim, quicumque invocaverit nomen Domini, salvus erit.
| ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃ | 14 |
Quomodo ergo invocabunt, in quem non crediderunt? Aut quomodo credent ei, quem non audierunt? Quomodo autem audient sine praedicante?
| ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃ | 15 |
Quomodo vero praedicabunt nisi mittantur? sicut scriptum est: Quam speciosi pedes evangelizantium pacem, evangelizantium bona!
| אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃ | 16 |
Sed non omnes obediunt Evangelio. Isaias enim dicit: Domine quis credidit auditui nostro?
| לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃ | 17 |
Ergo fides ex auditu, auditus autem per verbum Christi.
| ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃ | 18 |
Sed dico: Numquid non audierunt? Et quidem in omnem terram exivit sonus eorum, et in fines orbis terrae verba eorum.
| ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃ | 19 |
Sed dico: Numquid Israel non cognovit? Primus Moyses dicit: Ego ad aemulationem vos adducam in non gentem: in gentem insipientem, in iram vos mittam.
| וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃ | 20 |
Isaias autem audet, et dicit: Inventus sum a non quaerentibus me: palam apparui iis, qui me non interrogabant.
| ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃ | 21 |
Ad Israel autem dicit: Tota die expandi manus meas ad populum non credentem, et contradicentem mihi.
