אֶל־הָרוֹמִיִּים 10

1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

Brethren, my heart’s desire and my supplication to God is for them, that they may be saved.

2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

For I bear them witness that they have a zeal for God, but not according to knowledge.

3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

For being ignorant of God’s righteousness, and seeking to establish their own, they did not subject themselves to the righteousness of God.

4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

For Christ is the end of the law unto righteousness to every one that believeth.

5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

For Moses writeth that the man that doeth the righteousness which is of the law shall live thereby.

6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

But the righteousness which is of faith saith thus, Say not in thy heart, Who shall ascend into heaven? (that is, to bring Christ down: )

7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃ (Abyssos g12)

or, Who shall descend into the abyss? (that is, to bring Christ up from the dead.) (Abyssos g12)

8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

But what saith it? The word is nigh thee, in thy mouth, and in thy heart: that is, the word of faith, which we preach:

9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

because if thou shalt confess with thy mouth Jesus [as] Lord, and shalt believe in thy heart that God raised him from the dead, thou shalt be saved:

10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

for with the heart man believeth unto righteousness; and with the mouth confession is made unto salvation.

11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

For the scripture saith, Whosoever believeth on him shall not be put to shame.

12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

For there is no distinction between Jew and Greek: for the same [Lord] is Lord of all, and is rich unto all that call upon him:

13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

for, Whosoever shall call upon the name of the Lord shall be saved.

14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

How then shall they call on him in whom they have not believed? and how shall they believe in him whom they have not heard? and how shall they hear without a preacher?

15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

and how shall they preach, except they be sent? even as it is written, How beautiful are the feet of them that bring glad tidings of good things!

16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

But they did not all hearken to the glad tidings. For Isaiah saith, Lord, who hath believed our report?

17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

So belief [cometh] of hearing, and hearing by the word of Christ.

18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

But I say, Did they not hear? Yea, verily, Their sound went out into all the earth, And their words unto the ends of the world.

19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃

But I say, Did Israel not know? First Moses saith, I will provoke you to jealousy with that which is no nation, With a nation void of understanding will I anger you.

20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃

And Isaiah is very bold, and saith, I was found of them that sought me not; I became manifest unto them that asked not of me.

21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃

But as to Israel he saith, All the day long did I spread out my hands unto a disobedient and gainsaying people.