אֶל־הָרוֹמִיִּים 10

1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

Brothers, my heart's desire and prayer to God for Israel is for their salvation.

2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

For I bear them witness that they have a zeal for God, but not according to real knowledge.

3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

For they, failing to understand God's righteousness and seeking to establish their own righteousness, have not submitted to God's righteousness.

4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

Now for everyone who believes into righteousness, Christ is the end of the law

5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

—Moses writes about the righteousness that is from the law: “The person who does these things will live by them.”

6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

But the righteousness that is from faith speaks like this: “Do not say in your heart, ‘Who will ascend into heaven?’” (that is, to bring Christ down)

7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃ (Abyssos g12)

“or, ‘Who will descend into the abyss?’” (that is, to bring Christ up from the dead). (Abyssos g12)

8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

So what does it say? “The message is near you, in your mouth and in your heart” (that is, the message of faith that we proclaim):

9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

That if you confess with your mouth, “Jesus is Lord,” and believe in your heart that God raised Him from the dead, you will be saved.

10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

Because with the heart one believes into righteousness, and with the mouth one promises into salvation.

11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

Because the Scripture says: “Everyone who believes on Him will never be put to shame”;

12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

because there is no distinction between Jew and Greek, since the same Lord of all is rich to all who call upon Him;

13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

because: “Everyone who calls on the name of the Lord will be saved.”

14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

How then will they call on Him in whom they have not believed? And how can they believe on Him of whom they have not heard? And how will they hear without someone proclaiming it?

15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

And how will they proclaim unless they are sent? As it is written: “How timely is the arrival of those who bring good news of peace, of those who announce the good things.”

16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

(However, they did not all obey the gospel; because Isaiah says: “Lord, who has believed our message?”)

17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

So, the faith is from a message, and that message is by the Word of God.

18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

But I say, did they really not hear? Indeed yes: “Their voice has gone out into all the earth, and their spoken words to the ends of the inhabited world.”

19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃

Again I say, did Israel really not know? First Moses says: “I will provoke you to jealousy by a non-nation, I will move you to anger by a senseless nation.”

20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃

But Isaiah is so bold as to say: “I was found by those who were not seeking me; I was revealed to those who were not asking for me.”

21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃

But concerning Israel he says: “All day long I have held out my hands to a disobedient and contrary people.”