אֶל־הָרוֹמִיִּים 1

1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

PAUL, a servant of Jesus the Messiah, called and sent; and separated unto the gospel of God,

2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

(which he had before promised, by his prophets, in the holy scriptures,

3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

concerning his Son, (who was born in the flesh, of seed of the house of David,

4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

and was made known as the Son of God, by power, and by the Holy Spirit, ) who arose from the dead, Jesus Messiah, our Lord,

5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

by whom we have received grace, and a mission among all the Gentiles, to the end that they may obey the faith in his name;

6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

among whom, ye also are called by Jesus Messiah; )

7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

to all those who are at Rome, beloved of God, called and sanctified: Peace and grace be with you, from God our Father, and from our Lord Jesus Messiah.

8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

In the first place, I give thanks to God by Jesus Messiah, on account of you all; because your faith is heard of in all the world.

9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

And God, whom in spirit I serve in the gospel of his Son, is my witness, that I unceasingly make mention of you, at all times, in my prayers.

10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

And I likewise supplicate, that hereafter a door may be opened to me, by the good pleasure of God, to come unto you.

11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

For I long much to see you; and to impart to you the gift of the Spirit, whereby ye may be established;

12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

and that we may have comfort together, in the faith of both yourselves and me.

13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

And I wish you to know, my brethren, that I have many times desired to come to you, (though prevented hitherto, ) that I might have some fruit among you also; even as among other Gentiles,

14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

Greeks and barbarians, the wise and the unwise: for to every man am I a debtor, to preach to him.

15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

And so I am eager to preach to you also who are at Rome.

16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

For I am not ashamed of the gospel; for it is the power of God unto life, to all who believe in it; whether first they are of the Jews, or whether they are of the Gentiles.

17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

For in it is revealed the righteousness of God, from faith to faith; as it is written, The righteous by faith, shall live.

18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

For the wrath of God from heaven is revealed against all the iniquity and wickedness of men, who hold the truth in iniquity.

19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

Because a knowledge of God is manifest in them; for God hath manifested it in them.

20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ (aïdios g126)

For, from the foundations of the world, the occult things of God are seen, by the intellect, in the things he created, even his eternal power and divinity; so that they might be without excuse; (aïdios g126)

21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

because they knew God, and did not glorify him and give thanks to him as God, but became vain in their imaginings, and their unwise heart was darkened.

22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

And, while they thought within themselves that they were wise, they became fools.

23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

And they changed the glory of the incorruptible God into a likeness to the image of a corruptible man, and into the likeness of birds and quadrupeds and reptiles on the earth.

24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

For this cause, God gave them up to the filthy lusts of their heart, to dishonor their bodies with them.

25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃ (aiōn g165)

And they changed the truth of God into a lie; and worshipped and served the created things, much more than the Creator of them, to whom belong glory and blessing, for ever and ever: Amen. (aiōn g165)

26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

For this cause, God gave them up to vile passions: for their females changed the use of their natures, and employed that which is unnatural.

27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

And so also their males forsook the use of females, which is natural, and burned with lust toward one another; and, male with male, they did what is shameful, and received in themselves the just recompense of their error.

28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

And as they did not determine with themselves to know God, God gave them over to a vain mind; that they might do what they ought not,

29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

being full of all iniquity, and lewdness, and bitterness, and malice, and covetousness, and envy, and slaughter, and strife, and guile, and evil machinations,

30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

and backbiting, and slander; and being haters of God, scoffers, proud, vain-glorious, devisers of evil things, destitute of reason, disregardful of parents,

31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

and to whom a covenant is nothing, neither affection, nor peace, and in whom is no compassion.

32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃

These, while they know the judgment of God, that he condemneth those to death who perpetrate such things, are not only doers of them, but the companions of such as do them.