חזוֹן יוֹחָנָן 16

1 ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושפכו את קערת חמת האלהים ארצה׃

Then I heard a loud voice, which came from the Temple, saying to the seven angels – “Go and empty the seven bowls of the wrath of God on the earth.”

2 וילך הראשון וישפך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃

The first angel went and emptied his bowl on the earth; and it turned to loathsome and painful sores on all who bore the brand of the Beast and who worshiped its image.

3 וישפך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נפש חיה אשר בים׃

Then the second angel emptied his bowl on the sea; and it turned to blood like the blood of a corpse, and every living thing died – everything in the sea.

4 וישפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃

Then the third angel emptied his bowl on the rivers and springs of water; and it turned to blood.

5 ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שפטת׃

And I heard the angel of the Waters saying – “Righteous are you, you who is and who is, the Holy One, in inflicting this judgment;

6 כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃

for men shed the blood of Christ’s people and of the prophets, and you have given them blood to drink. It is what they deserve.”

7 ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך׃

And I heard the response from the altar – “Yes, Lord, our God, the Almighty, true and righteous are they judgments.”

8 וישפך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃

Then the fourth angel emptied his bowl on the sun; and he was permitted to scorch men with fire;

9 ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃

and men were scorched by the intense heat. They blasphemed the name of God who controlled these curses, yet they did not repent and give him praise.

10 וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃

Then the fifth angel emptied his bowl on the throne of the Beast; and darkness fell on its kingdom. Men gnawed their tongues for pain,

11 ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃

and blasphemed the God of heaven, because of their pains and because of their sores; yet they did not repent of what they had done.

12 וישפך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר פרת ויחרבו מימיו למען תישר מסלה למלכים אשר ממזרח שמש׃

Then the sixth angel emptied his bowl on the great river Euphrates; and the water in the river was dried up, so that the road for the kings of the East might be made ready.

13 וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצפרדעים׃

And I saw three foul spirits, like frogs, come from the mouth of the Dragon and from the mouth of the Beast and from the mouth of the false prophet.

14 כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃

They are the spirits of demons, and perform marvels; they go to kings all over the world, to collect them for the battle on the great day of Almighty God.

15 הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו׃

(“I am coming like a thief! Happy will he be who is on the watch, and keeps his clothing at hand, so that he will not have to walk about unclothed and let men see his nakedness.”)

16 ויאסף אתם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃

And the spirits collected the kings at the place called in Hebrew “Har-Magedon.”

17 וישפך המלאך השביעי את קערתו על האור ויצא קול גדול מהיכל השמים מן הכסא ויאמר היה נהיתה׃

Then the seventh angel emptied his bowl on the air. (A loud voice came from the throne in the Temple; it said “All is over.”)

18 ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא היה כמהו למן היות אדם על הארץ רעש כזה גדול עד מאד׃

There followed flashes of lightning, cries, and peals of thunder; and there was a great earthquake, such as had not occurred since man began to be on the earth – none so great;

19 והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת לה כוס יין חמת אפו׃

and the great city was torn in three, and the cities of the nation fell, and God remembered Babylon the Great, and gave her the maddening wine-cup of his wrath;

20 וינס כל אי וההרים לא נמצאו׃

and every island vanished, and the mountains disappeared.

21 וברד כבד כככר ירד מן השמים על בני האדם ויגדפו בני האדם את האלהים על אדות מכת הברד כי כבדה מכתו מאד׃

Great hailstones, a pound in weight, are falling on men from the heavens. And men blasphemed God because of the curse of the hail, for it was a very terrible curse.