< חזוֹן יוֹחָנָן 12 >

ואות גדולה נראתה בשמים אשה אשר השמש לבושה והירח תחת רגליה ועל ראשה עטרת שנים עשר כוכבים׃ 1
And there appeared a great sign in heaven--a woman clothed with the sun, and the moon under her feet, and upon her head a crown of twelve stars;
והיא הרה ותזעק בחבליה ותקש בלדתה׃ 2
and she being pregnant, cried out in travail, and in pangs, to be delivered.
ותרא אות אחרת בשמים והנה תנין גדול אדם כאש ולו שבעה ראשים ועשר קרנים ועל ראשיו שבעה כתרים׃ 3
And there appeared another sign in heaven; and, behold! a great fiery dragon, having seven heads and ten horns, and upon his heads seven crowns.
וזנבו סחב מן השמים שלישית הכוכבים וישליכם ארצה ויתיצב התנין לפני האשה החלה ללדת למען בלע את בנה בלדתה׃ 4
And his tail drew down a third part of the stars of heaven, and cast them to the earth: and the dragon stood before the woman who was about to bring forth, that when she was delivered he might devour her child.
ותלד בן זכר העתיד לרעות כל הגוים בשבט ברזל וילקח בנה אל האלהים ואל כסאו׃ 5
And she brought forth a masculine son, who was to rule all nations with a rod of iron: and he child was suddenly taken up to God, even to his throne.
והאשה ברחה המדברה אשר שם הוכן לה מקום מאת אלהים למען יכלכלוה שם ימים אלף ומאתים וששים׃ 6
And the woman fled into the wilderness, where she had a place prepared by God, that she might there be nourished one thousand two hundred and sixty days.
ותהי מלחמה בשמים מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו׃ 7
And there was war in heaven: Michael and his angels made war against the dragon; and the dragon made war, and his angels:
ולא התחזקו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים׃ 8
nevertheless, they did not prevail, neither was place found for them any more in heaven.
ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו׃ 9
And thus the great dragon was cast out; even the old serpent called the Devil, and Satan, who deceives the world, was cast out to the earth; and his angels were cast out with him.
ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לפני אלהינו יומם ולילה׃ 10
And I heard a great voice saying, in heaven, Now is come the salvation, and the power, and the kingdom of our God, and the authority of his Christ; because the accuser of our brethren is cast out, who accused them before our God day and night.
והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נפשם עד למות׃ 11
And they have overcome him by the blood of the Lamb, and by the word of their testimony; and they loved not their lives to the death.
רנו על זאת שמים ושכניהם אוי לישבי ארץ וים כי ירד אליכם המלשין בחמה גדולה מדעתו כי קצרה עתו׃ 12
Therefore, rejoice you heavens, and you who inhabit them. But woe to those who inhabit the earth and the sea; for the devil is come down to you, having great wrath, because he knows that he has but a short time.
ויהי כאשר ראה התנין כי הוטל ארצה וירדף את האשה אשר ילדה את הזכר׃ 13
And when the dragon saw that he was cast out on the earth, he persecuted the woman who had brought forth the masculine child.
ויתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול לעוף המדברה אל מקומה אשר תכלכל שם מועד מועדים וחצי מפני הנחש׃ 14
And there were given to the woman two wings of a great eagle, that she might fly into the wilderness, to her place; where she is nourished for a time, and times, and half a time, from the face of the serpent.
וישלח הנחש נהר מים מפיו אחרי האשה לשטפה בנהר׃ 15
And the serpent threw out of his mouth water, like a river, after the woman, that he might cause her to be carried away by the stream:
ותעזר הארץ את האשה ותפתח הארץ את פיה ותבלע את הנהר אשר שלח התנין מפיהו׃ 16
and the earth opened its mouth, and drank up the flood which the dragon threw out of his mouth.
ויקצף התנין על האשה וילך לעשות מלחמה עם יתר זרעה השמרים פקודי אלהים ואשר להם עדות ישוע׃ 17
And the dragon was enraged against the woman, and went away to make war against the remainder of her seed, who keep the commandments of God, and retain the testimony of Jesus Christ.

< חזוֹן יוֹחָנָן 12 >