< תהילים 95 >
לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו׃ | 1 |
Allons, glorifions le Seigneur par nos chants, acclamons le Rocher de notre salut!
נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו׃ | 2 |
Présentons-nous devant lui avec des actions de grâce, entonnons des hymnes en son honneur!
כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים׃ | 3 |
Car l’Eternel est un grand Dieu, un grand Roi, au-dessus de toutes les divinités.
אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו׃ | 4 |
Il tient en ses mains les profonds abîmes de la terre! Les cimes altières des montagnes sont à lui.
אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו׃ | 5 |
A lui la mer: c’est lui qui l’a créée; et la terre ferme est l’œuvre de ses mains.
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו׃ | 6 |
Venez! nous voulons nous prosterner, nous incliner, ployer les genoux devant l’Eternel, notre créateur.
כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו׃ | 7 |
Oui, il est notre Dieu, et nous sommes le peuple dont il est le pasteur, le troupeau que dirige sa main. Si seulement aujourd’hui encore vous écoutiez sa voix!
אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃ | 8 |
"N’Endurcissez pas votre cœur comme à Meriba, comme au jour de Massa dans le désert,
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃ | 9 |
où vos ancêtres m’ont tenté, mis à l’épreuve, quoiqu’ils eussent vu mes œuvres.
ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃ | 10 |
Pendant quarante ans j’étais écœuré de cette génération, et je disais: "C’Est un peuple au cœur égaré, qui ne veut pas connaître mes voies."
אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃ | 11 |
Aussi jurai-je, dans ma colère, qu’ils n’entreraient pas dans ma paisible résidence."