< תהילים 95 >
לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו׃ | 1 |
Kom, lad os juble for HERREN, raabe af fryd for vor Frelses Klippe,
נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו׃ | 2 |
møde med Tak for hans Aasyn, juble i Sang til hans Pris!
כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים׃ | 3 |
Thi HERREN er en vældig Gud, en Konge stor over alle Guder;
אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו׃ | 4 |
i hans Haand er Jordens Dybder, Bjergenes Tinder er hans;
אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו׃ | 5 |
Havet er hans, han har skabt det, det tørre Land har hans Hænder dannet.
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו׃ | 6 |
Kom, lad os bøje os, kaste os ned, knæle for HERREN, vor Skaber!
כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו׃ | 7 |
Thi han er vor Gud, og vi er det Folk, han vogter, den Hjord, han leder. Ak, lytted I dog i Dag til hans Røst:
אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃ | 8 |
»Forhærder ej eders Hjerte som ved Meriba, som dengang ved Massa i Ørkenen,
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃ | 9 |
da eders Fædre fristede mig, prøved mig, skønt de havde set mit Værk.
ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃ | 10 |
Jeg væmmedes fyrretyve Aar ved denne Slægt, og jeg sagde: Det er et Folk med vildfarne Hjerter, de kender ej mine Veje.
אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃ | 11 |
Saa svor jeg da i min Vrede: De skal ikke gaa ind til min Hvile!«