< תהילים 94 >
אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ | 1 |
Psalmus ipsi David, quarta sabbati. Deus ultionum Dominus; Deus ultionum libere egit.
הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ | 2 |
Exaltare, qui judicas terram; redde retributionem superbis.
עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ | 3 |
Usquequo peccatores, Domine, usquequo peccatores gloriabuntur;
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ | 4 |
effabuntur et loquentur iniquitatem; loquentur omnes qui operantur injustitiam?
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ | 5 |
Populum tuum, Domine, humiliaverunt, et hæreditatem tuam vexaverunt.
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ | 6 |
Viduam et advenam interfecerunt, et pupillos occiderunt.
ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ | 7 |
Et dixerunt: Non videbit Dominus, nec intelliget Deus Jacob.
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ | 8 |
Intelligite, insipientes in populo; et stulti, aliquando sapite.
הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ | 9 |
Qui plantavit aurem non audiet? aut qui finxit oculum non considerat?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ | 10 |
Qui corripit gentes non arguet, qui docet hominem scientiam?
יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ | 11 |
Dominus scit cogitationes hominum, quoniam vanæ sunt.
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ | 12 |
Beatus homo quem tu erudieris, Domine, et de lege tua docueris eum:
להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ | 13 |
ut mitiges ei a diebus malis, donec fodiatur peccatori fovea.
כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ | 14 |
Quia non repellet Dominus plebem suam, et hæreditatem suam non derelinquet,
כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ | 15 |
quoadusque justitia convertatur in judicium: et qui juxta illam, omnes qui recto sunt corde.
מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ | 16 |
Quis consurget mihi adversus malignantes? aut quis stabit mecum adversus operantes iniquitatem?
לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ | 17 |
Nisi quia Dominus adjuvit me, paulominus habitasset in inferno anima mea. ()
אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ | 18 |
Si dicebam: Motus est pes meus: misericordia tua, Domine, adjuvabat me.
ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ | 19 |
Secundum multitudinem dolorum meorum in corde meo, consolationes tuæ lætificaverunt animam meam.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ | 20 |
Numquid adhæret tibi sedes iniquitatis, qui fingis laborem in præcepto?
יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ | 21 |
Captabunt in animam justi, et sanguinem innocentem condemnabunt.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ | 22 |
Et factus est mihi Dominus in refugium, et Deus meus in adjutorium spei meæ.
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ | 23 |
Et reddet illis iniquitatem ipsorum, et in malitia eorum disperdet eos: disperdet illos Dominus Deus noster.