אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ | 1 |
אֵל־נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ׃ |
הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ | 2 |
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִֽים׃ |
עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ | 3 |
עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהֹוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹֽזוּ׃ |
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ | 4 |
יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ | 5 |
עַמְּךָ יְהֹוָה יְדַכְּאוּ וְֽנַחֲלָתְךָ יְעַנּֽוּ׃ |
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ | 6 |
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ׃ |
ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ | 7 |
וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ |
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ | 8 |
בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ׃ |
הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ | 9 |
הֲנֹטַֽע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִֽם־יֹצֵֽר עַיִן הֲלֹא יַבִּֽיט׃ |
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ | 10 |
הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַֽמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת׃ |
יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ | 11 |
יְֽהֹוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָֽבֶל׃ |
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ | 12 |
אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ |
להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ | 13 |
לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת׃ |
כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ | 14 |
כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹֽב׃ |
כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ | 15 |
כִּֽי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ |
מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ | 16 |
מִֽי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ | 17 |
לוּלֵי יְהֹוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִֽׁי׃ |
אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ | 18 |
אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵֽנִי׃ |
ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ | 19 |
בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְֽשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִֽׁי׃ |
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ | 20 |
הַֽיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹֽק׃ |
יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ | 21 |
יָגוֹדּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ׃ |
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ | 22 |
וַיְהִי יְהֹוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִֽי׃ |
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ | 23 |
וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃ |