תהילים 94
| אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ | 1 |
Θεέ των εκδικήσεων, Κύριε, Θεέ των εκδικήσεων, εμφάνηθι.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ | 2 |
Υψώθητι, Κριτά της γής· απόδος ανταπόδοσιν εις τους υπερηφάνους.
| עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ | 3 |
Έως πότε οι ασεβείς, Κύριε, έως πότε οι ασεβείς θέλουσι θριαμβεύει;
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ | 4 |
Έως πότε θέλουσι προφέρει και λαλεί σκληρά; θέλουσι καυχάσθαι πάντες οι εργάται της ανομίας;
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ | 5 |
Τον λαόν σου, Κύριε, καταθλίβουσι και την κληρονομίαν σου κακοποιούσι.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ | 6 |
Την χήραν και τον ξένον φονεύουσι και θανατόνουσι τους ορφανούς.
| ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ | 7 |
Και λέγουσι, δεν θέλει ιδεί ο Κύριος ουδέ θέλει νοήσει ο Θεός του Ιακώβ.
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ | 8 |
Εννοήσατε, οι άφρονες μεταξύ του λαού· και οι μωροί, πότε θέλετε φρονιμεύσει;
| הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ | 9 |
Ο φυτεύσας το ωτίον, δεν θέλει ακούσει; ο πλάσας τον οφθαλμόν, δεν θέλει ιδεί;
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ | 10 |
Ο σωφρονίζων τα έθνη, δεν θέλει ελέγξει; ο διδάσκων τον άνθρωπον γνώσιν;
| יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ | 11 |
Ο Κύριος γνωρίζει τους διαλογισμούς των ανθρώπων, ότι είναι μάταιοι.
| אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ | 12 |
Μακάριος ο άνθρωπος, τον οποίον σωφρονίζεις, Κύριε, και διά του νόμου σου διδάσκεις αυτόν·
| להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ | 13 |
διά να αναπαύης αυτόν από των ημερών της συμφοράς, εωσού σκαφθή λάκκος εις τον ασεβή.
| כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ | 14 |
Διότι δεν θέλει απορρίψει ο Κύριος τον λαόν αυτού, και την κληρονομίαν αυτού δεν θέλει εγκαταλείψει.
| כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ | 15 |
Επειδή η κρίσις θέλει επιστρέψει εις την δικαιοσύνην, και θέλουσιν ακολουθήσει αυτήν πάντες οι ευθείς την καρδίαν.
| מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ | 16 |
Τις θέλει σηκωθή υπέρ εμού κατά των πονηρευομένων; τις θέλει παρασταθή υπέρ εμού κατά των εργατών της ανομίας;
| לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ | 17 |
Εάν ο Κύριος δεν με εβοήθει, παρ' ολίγον ήθελε κατοικήσει ψυχή μου εν τη σιωπή.
| אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ | 18 |
Ότε έλεγον, ωλίσθησεν ο πους μου, το έλεός σου, Κύριε, με εβοήθει.
| ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ | 19 |
Εν τω πλήθει των αμηχανιών της καρδίας μου, αι παρηγορίαι σου εύφραναν την ψυχήν μου.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ | 20 |
Μήπως έχει μετά σου συγκοινωνίαν ο θρόνος της ανομίας, όστις μηχανάται αδικίαν αντί νόμου;
| יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ | 21 |
Αυτοί εφορμώσι κατά της ψυχής του δικαίου και αίμα αθώον καταδικάζουσιν.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ | 22 |
Αλλ' ο Κύριος είναι εις εμέ καταφύγιον και ο Θεός μου το φρούριον της ελπίδος μου.
| וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ | 23 |
Και θέλει επιστρέψει επ' αυτούς την ανομίαν αυτών και εν τη πονηρία αυτών θέλει αφανίσει αυτούς· Κύριος ο Θεός ημών θέλει αφανίσει αυτούς.
