תהילים 94
| אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ | 1 |
God of vengeance — Jehovah! God of vengeance, shine forth.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ | 2 |
Be lifted up, O Judge of the earth, Send back a recompence on the proud.
| עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ | 3 |
Till when [do] the wicked, O Jehovah? Till when do the wicked exult?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ | 4 |
They utter — they speak an old saw, All working iniquity do boast themselves.
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ | 5 |
Thy people, O Jehovah, they bruise, And Thine inheritance they afflict.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ | 6 |
Widow and sojourner they slay, And fatherless ones they murder.
| ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ | 7 |
And they say, 'Jehovah doth not see, And the God of Jacob doth not consider.'
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ | 8 |
Consider, ye brutish among the people, And ye foolish, when do ye act wisely?
| הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ | 9 |
He who planteth the ear doth He not hear? He who formeth the eye doth He not see?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ | 10 |
He who is instructing nations, Doth He not reprove? He who is teaching man knowledge [is] Jehovah.
| יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ | 11 |
He knoweth the thoughts of man, that they [are] vanity.
| אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ | 12 |
O the happiness of the man Whom Thou instructest, O Jah, And out of Thy law teachest him,
| להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ | 13 |
To give rest to him from days of evil, While a pit is digged for the wicked.
| כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ | 14 |
For Jehovah leaveth not His people, And His inheritance forsaketh not.
| כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ | 15 |
For to righteousness judgment turneth back, And after it all the upright of heart,
| מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ | 16 |
Who riseth up for me with evil doers? Who stationeth himself for me with workers of iniquity?
| לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ | 17 |
Unless Jehovah [were] a help to me, My soul had almost inhabited silence.
| אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ | 18 |
If I have said, 'My foot hath slipped,' Thy kindness, O Jehovah, supporteth me.
| ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ | 19 |
In the abundance of my thoughts within me, Thy comforts delight my soul.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ | 20 |
Is a throne of mischief joined [with] Thee? A framer of perverseness by statute?
| יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ | 21 |
They decree against the soul of the righteous, And innocent blood declare wicked.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ | 22 |
And Jehovah is for a high place to me, And my God [is] for a rock — my refuge,
| וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ | 23 |
And turneth back on them their iniquity, And in their wickedness cutteth them off; Jehovah our God doth cut them off!
