< תהילים 94 >

אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ 1
O GOD of avenging—Yahweh, GOD of avenging, shine forth:
הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ 2
Lift up thyself, O judge of the earth, Render a recompense unto the proud.
עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ 3
How long shall the lawless, O Yahweh, How long shall the lawless exult?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ 4
They pour forth [words], they speak arrogantly, All the workers of iniquity, do boast:
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ 5
Thy people, O Yahweh, they will crush, And, thine inheritance, tread down;
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ 6
The widow and sojourner, they will slay, And, the fatherless, murder.
ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ 7
Yet have they said—Yah, doth not see, The God of Jacob, doth not understand.
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ 8
Understand, ye brutish among the people, And, ye dullards, when will ye show discretion?
הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ 9
He that planteth the ear, shall he not hear? Or, that fashioneth the eye, shall he not have power to see?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ 10
He that correcteth nations, shall he not reprove? He that teacheth man knowledge!
יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ 11
Yahweh, knoweth the plans of men, That, they, are a breath!
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ 12
How happy the man whom thou correctest, O Yah! And whom, out of thy law, thou instructest!
להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ 13
That thou mayest give him rest from the days of misfortune, Until there be digged—for the lawless one—a pit.
כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ 14
For Yahweh, will not abandon, his people, And, his inheritance, will he not forsake;
כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ 15
For, unto righteousness, shall the judicial sentence return, Then shall follow it—all the upright in heart.
מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ 16
Who will rise up for me, against the evil-doers? Who will make a stand for me, against the workers of iniquity?
לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ 17
If, Yahweh, had not been a help to me, Soon had sunk into silence—my soul!
אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ 18
If I say, My foot, hath slipped, Thy lovingkindness, O Yahweh, supporteth me.
ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ 19
In the multitude of my cares within me, Thy consolations, delight my soul.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ 20
Shall the throne that inflicteth ruin, have fellowship with thee, That frameth oppression, by statute?
יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ 21
They make an attack on the life of the righteous one, —And, innocent blood, they condemn.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ 22
But, Yahweh, hath become for me a high tower, And my God, my rock of refuge.
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ 23
Thus hath he brought back on them their iniquity, And, by their own wickedness, will he destroy them, Destroy them, will Yahweh our God.

< תהילים 94 >