תהילים 94

1 אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃

A Psalm of David for the fourth [day] of the week. The Lord is a God of vengeance; the God of vengeance has declared himself.

2 הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃

Be thou exalted, thou that judgest the earth: render a reward to the proud.

3 עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃

How long shall sinners, O Lord, how long shall sinners boast?

4 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃

They will utter and speak unrighteousness; all the workers of iniquity will speak [so].

5 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃

They have afflicted thy people, O Lord, and hurt thine heritage.

6 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃

They have slain the widow and fatherless, and murdered the stranger.

7 ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃

And they said, The Lord shall not see, neither shall the God of Jacob understand.

8 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃

Understand now, ye simple among the people; and ye fools, at length be wise.

9 הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃

He that planted the ear, does he not hear? or he that formed the eye, does not he perceive?

10 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃

He that chastises the heathen, shall not he punish, [even] he that teaches man knowledge?

11 יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃

The Lord knows the thoughts of men, that they are vain.

12 אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃

Blessed is the man whomsoever thou shalt chasten, O Lord, and shalt teach him out of thy law;

13 להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃

to give him rest from evil days, until a pit be digged for the sinful one.

14 כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃

For the Lord will not cast off his people, neither will he forsake his inheritance;

15 כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃

until righteousness return to judgment, and all the upright in heart shall follow it. (Pause)

16 מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃

Who will rise up for me against the transgressors? or who will stand up with me against the workers of iniquity?

17 לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃

If the Lord had not helped me, my soul had almost sojourned in Hades.

18 אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃

If I said, My foot has been moved;

19 ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃

thy mercy, O Lord, helped me. O Lord, according to the multitude of my griefs within my heart, thy consolation have soothed my soul.

20 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃

Shall the throne of iniquity have fellowship with thee, which frames mischief by an ordinance?

21 יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃

They will hunt for the soul of the righteous, and condemn innocent blood.

22 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃

But the Lord was my refuge; and my God the helper of my hope.

23 וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃

And he will recompense to them their iniquity and their wickedness: the Lord our God shall utterly destroy them.